בשיטה הזו

החשיפה לפיה אני כבר אינני בודד במנהגי, הביאה אותי לחשוב על הקמת תנועה, פוליטית אם תרצו, של קוראי "הצופה" בעירום. לא עוד מיעוט מוקצה! לא עוד ציבור נידח! מעתה נלך ברחובות הערים ונאמר בקול גדול: כן, גם אני קורא את עיתון "הצופה" בלבוש אדם, חווה ותינוק.

לפיכך יוצאת מכאן קריאה לכל אחי, לצאת גם הם מהארון, לחשוף את ערוותם המוסרית ולכבס אותה לעיני הקהל. אם אני יכולתי להציב משמנים לבנים ושעירים אל מול פני הציבור, הרי שהאחרון יוכל כבר לעמוד בהכל.

3:25 - התחוור לי - אם כבר, אז גם קוראי "הצופה" בסוודר צריכים להפסיק להתבייש.