לפני זמן באמת לא רב היתה לי תכתובת מיילים מעניינת עם שחקן הקולנוע שרון אלכסנדר. כתבתי משהו שהוא לא אהב, ובצדק, ומשם המיילים המשיכו לזרום. כיוון שחשבתי שהיחסים אמן-מבקר יש בהם עניין, ולרוב הם מתרחשים מאחורי פרגוד של "מקצועיות" ו"דיסקרטיות",ביקשתי את רשותו של שרון אלכסנדר להעלות את חליפת המיילים כסדרה, והוא הסכים (כל הכבוד, האמת). הנה לפניכם, ללא עריכה, עיצוב מחדש, או פרשנות:
בראשית עלתה הביקורת הזו במיקסר, ובה המשפט: "מי שיבחר ללכת לסרט ויצפה בהתקפת השיגעון של מתי (שרון אלכסנדר, עוד אחד), הגבר האחרון של דורית האומללה, יוכל לספר לנכדיו שראה בחייו סצינה אחת גרועה באמת ובתמים."
מכאן החלה חליפת המיילים הבאה:
שרון אלכסנדר:
עוד אחד שמה?
מבקש הבהרה
שרון אלכסנדר
------
אני:
עוד אחד שאפשר לסמוך עליו שיבחר תסריט ובמאי ראויים לעבוד איתם, כדי שייצא סרט טוב. ולא שאני חושב שהיה לך סיכוי מול מר רובין, אבל כמו ב"פיתוי", גם כאן יצאה לך מן דמות נטולת דמות שכזו. את "חמש דקות בהליכה" טרם ראיתי, אז אני לא יכול לשפוט לפיו לכאן או לכאן, אבל מהלכי הקריירה האחרונים שלך, מנקודת המבט שלי, נראים לא מבריקים בכלל, ומניבים תוצאות שעושות לך רק רע. בוא נגיד שהשם שרון אלכסנדר הוא לא איזה חותם איכות שהייתי הולך לפיו.
אני מצטער אם בניסוח שלי פשה רוע יתר, אבל אני באמת סבלתי מהסרט, ואת הביקורת כתבתי מהנקודה הזו. לא היתה לי כוונה לפגוע, אבל זו היתה דעתי ונשארה דעתי, ועל הבעת הדיעה הזו משלמים לי וממנה אני חי.
--------
שרון אלכסנדר:
בתור אחד שכותב לקהל קוראים מסוים-מה גודלו לא ברור,
הייתי מצפה ממך לשליטה עצמית מסוימת
בתור אחד שאמור לחוות דעה ולנתח יצירות אמנות
הייתי מזכיר לך שבאמנות אנו עוסקים
או לפחות בנסיון לייצר אותה
גם אם לא תמיד בהצלחה
עדיין מנסים
הייתי מצפה ממך לא להיגרר אחרי הצורך של הקורא
לראות דם שפוך
זה הרי הכי קל.
אז לא סבלת את הסרט, ביג דיל, זה רק סרט,זאת לא סיבה
להשפרצת הרשע הזאת
וזה בדיוק מה שזה היה
קם בן אדם ועשה סרט, לבד, ללא תמיכה וללא עזרה
הוא לא רצה לעשות שעשועון לערוץ 2
הוא לא ניסה להפיק טלנובלה
או זבלון מסחרי אחר
הוא עשה אמנות לפי איך שהוא מבין
ותאמין לי נתן את הנשמה שלו והרבה יותר לשם כך
מגיע לו שתרסן קצת את הרגשות שלך כשאתה בא להתייחס לעבודתו
כן, רוע יתר אכן פשה במאמר שלך
רוע דלוח וחמצמץ שלא בדיוק מחמיא גם לך
אני מקווה שלא בשביל זה משלמים לך
אני בטוח שתסתדר ותתפרנס גם בלי זה
ובאשר אלי
קבלתי בחיי את הביקורות הנפלאות ביותר
והגרועות ביותר
אני פחות התרגש מזה
אני בודק את עצמי, אני מנסה,
לא שיחקתי מעולם בפירסומת ולא בטלנובלות או אופרות סבון
לוקח סיכונים, אני מסכים אתך שפיתוי היה טעות
זכותי לטעות
ובתור שחקן ששיחק ב20 פיצרים, רובם בתפקידים ראשיים
ביניהם.
חסד מופלא, אחד משלנו, החיים על פי אגפא
קשר עיר, וחמש דקות בהליכה שאני מאוד ממליץ לך שתראה,
אני חושב שהפטירה הלגלגנית והמזלזלת
שלך אותי היתה מיותרת
אין לי מושג מי אתה, אני לא יודע מה פועלך ומה התכניות שלך לעתיד
אבל כל עוד אתה מבקר אז תנסה לזכור
שאתה מבקר ביצירה
אורח לרגע
ומדווח
אז בבקשה, גם אם אתה לא אוהב, תתנהג כמו אורח
ודבר בנימוס
שרון אלכסנדר
---------
אני:
רק תיקון אחד. אני לא מבקר ב. אני מבקר את. אני מעיר על. המחויבות שלי היא לא למארחים הקולנועיים שלי, אלא לקוראים שלי. אם לדעתי סרט מסויים מצחין, אני חייב להגיד את זה במילים האלה בדיוק. לא רק לאומנים מוצהרים יש אמת פנימית, וכמו שמעולם לא טענתי נגד יצירת אומנות שהיא אינה מנומסת, אני לא רואה שום מקום לדרוש את זה ממני.
קראתי עכשיו ארבע פעמים את הביקורת, והגם שאני לא חושב שהיא טובה מספיק, אני חושב למעט מקום אחד, היא שומרת על הגינות מוחלטת. הסרט באמת גרוע לדעתי. נורא ואיום. כתבתי את זה והסברתי איפה הוא גרוע לטעמי. בניגוד אליך, לא זיהיתי שם השפרצת רשע.
המקום האחד בו חטאתי היה באמת במקרה שלך. פסילה לא מנומקת וגורפת שכזו היא כמעט מעשה לא אתי. אתה צודק, השתתפת בשני סרטים גרועים לדעתי, זה לא אמור לזכות אותך בתואר "עוד אחד". אני מתנצל. את הלקח מכאן הפנמתי. אבל היה בטוח שאם אחשוב שהתפקיד שלך ב"חמש דקות בהליכה" מחורבן, אז אני אכתוב את זה (אם אדרש, יש לי עורך שמושך לי בחוטים) בדיוק ככה. בלי טיפת נימוס.
צביקה בשור
-------
שרון אלכסנדר:
היה לי ברור שלא תאהב את הטיעון האחרון בדבר "הביקור" שלך בסרט.
אבל אתה תהיה חייב להודות שהדמיון בין הביטויים לא יכול להיות מקרי, שמדובר באותה מילה, אותו שורש,
כנראה לא במקרה בחרה השפה להשתמש באותה המילה
לבקר ב לבקר את
אותו דבר
אם אני ארצה לקפוץ אליך הביתה אני אגיד לך -אני אבקר אותך היום אחר הצהריים
ואתה בטח לא תחשוב שאני מגיע לפוצץ אותך או משהו כזה
אם אתה איש של מילים תנסה להקשיב להם מידי פעם
.
חוץ מזה אני שמח שהתנצלת ואני חושב שאם אתה מבין שטעית, לפחות בנקודה שלי
אז מן הראוי שתתנצל גם בפני הקוראים שלך
כמו כל עיתונאי שמכבד את עצמו
זה לא יגרע ממך דבר
באשר לרוע, אני מזכיר לך שאתה בעצמך הודית במכתב הראשון ששלחת לי
ואני מצטט - "אם פשה רוע יתר בכתבה שלי"
זאת אומרת שהרגשת את זה בעצמך,
עכשיו תראה, אם שפה כמו - "מצחין", "מסריח", "מחורבן
ועוד ביטויים שאני מבין שאתה משתמש בהם לעיתים
באמת משרתים אותך או את קוראך
אז כל מה שאני יכול להגיד לך שרחמי עליך
ועל אוצר מילותך
וכנראה שאתה פוסל במומך
אבל יש לי הרגשה, תקן אותי אם אני טועה, שאתה בחור עדין ונחמד
שכרגע, שוב בהסתמך על הניסוח שלך, מתפקד כמריונטה
ואז נשאלת השאלה , ,
, מי עושה טעות יותר גדולה, אני, שבסך הכל משחק בסרט תמים, ולא פוגע באף אחד
או אתה שמשרת בנאמנות מערכת פראית ופופוליסטית
שמנסה לדבר אל קהל הקוראים שלה דרך צינור ביוב
באיזה צד נמצא השטן ומי בדיוק עושה איתו עסקים ומתפרנס מימנו
עכשיו, שלא תבין אותי לא נכון, אין לי שום כוונה שתכתוב משהו שאתה לא חושב,
להפך, דווח בנאמנות את דעתך
לך לראות את חמש דקות בהליכה ותכתוב מה שאתה חושב
למרות שאני חושב שתאהב את הסרט מכיוון
שכמו שאני מספיק להכיר אותך יש לך נטייה להחזיק בדעה של העדר
והעדר מתעב את תמונה קבוצתית ומאוד אוהב את חמש דקות
ככה שאני לא חושב שיהיו בעיות בנינו בעניין זה
בכל אופן, כתוב מה שבא לך רק אני ממליץ לך לא להידמות יותר מידי
לקהל קוראך כשהוא בא להגיב על המאמרים שלך
מהסיבה הפשוטה שזה יכול לבלבל
ומישהו יכול לחשוב שלא במבקר קולנוע מדובר אלא בעוד תגובת נעצה של קורא מתלהם, רווי שנאה ותסכול
טוב, נראה לי מספיק להפעם, אני מקווה שתגיב
ואני אודה לך אם תעביר את האי מייל הזה גם
לאותו "מושך בחוטים מסתורי
בי בי
שרון אלכסנדר
------
אני:
יש לי הרגשה משונה שאני מעניק לך הרבה יותר כבוד מזה שאתה מעניק לי. יש לי הרגשה משונה שאתה מנצל את העובדה שאני כאן כדי לשוחח כדי להטיח עלבונות. לך תעשה סרטים, ואני כבר אשאל את העדר והמפעיל שלי מה לכתוב. שלום ותודה.
-------
שרון אלכסנדר:
אבל ככה נראת הביקורת שלך, בדיוק ככה.
אישית, אמוציונאלית, גורפת, מעליבה
לא משאירה מקום לספק או טעות
ועכשו שאתה חוטף בחזרה
דברים באופן דומה
?אתה מתקפל ונסוג
?רק לרגשות שלך יש מקום על הנייר
לדברים שאנחנו עושים יש תוצאות
והתכתובת הקשה הזאת איתי
היא תוצאה של הביקורת שכתבת
על הסרט
ושל המעשה הבלתי אתי שעשית לגבי
וזאת היתה טעות, אתה בעצמך הודית בזה
ולא אני השתמשתי במילים
"מצחין" "מחורבן "
"עוד אחד"
נעלבתי מימך מאוד,כמו שאתה מבין,בגלל האופן שבו התייחסת אלי בביקורת
וזה בדיוק הכבוד שאתה מקבל מימני
שאני מגיב אליך, גם אם קשה
אני לא כמו הרבה חברים שלי שחקנים
שמתייחסים אל מבקרים בזלזלול וקוראים לכם טפילים וקולנוענים מתוסכלים
, ושאר כינויי חיבה ומתעלמים
אני לא מתעלם
אני קורא ומנסה ללמוד
יש מבקרים שאני מאוד מעריך את דעתם
היו ביקורות עלי שממש למדתי מהם
גם שהם לא היו מפרגנות
לא משלך
בינתיים
שרון
-----
אני:
מר אלכסנדר היקר,
אם באת להשיב בעלבון על עלבון, הרי שאני לא מוצא בכך כל טעם. התוצאה תהיה, בוודאי, עלבון נוסף שיבוא בסופו של דבר מצדי, וכן הלאה, עד שנחליט לסיים את השיחה הזו. אני בטעות שלי מודה, אודה בפומבי ואפילו התנצלתי עליה. אם זה לא מספק אותך, צר לי. אם מה שיספק אותך הוא המשך הדישה במקרה, ניסוח מחודש ומחודשש של הטענות שלך נגדי, בכל פעם ברמת חומרה גדולה יותר, לצערי תאלץ לעשות זאת ללא השתתפותי הפעילה.
צר לי שאתה עדיין לא רואה את המקרה כסגור. אני, בכל מקרה, כן.
אגב, כיוון שהביקורת שלי היתה פומבית, תהיתי אם תסכים להפוך גם את שלך לכזו. יש לי אתר אישי, שדן בנושאים אלה או אחרים, ותהיתי אם אוכל להעלות את התכתובת הזו לאתר, ללא פרשנות או עריכה. רק כדי להביא את הדיון הזה אל מול העין הציבורית, שהרי מולה מקומו.
צביקה
-------
שרון אלכסנדר:
אין לי כל רצון להעליב אותך או להעלב על ידך
אני מקבל את ההתנצלות שלך
ומצטער אם פגעתי בך
למרות שלא הייתי מוותר עך ההתכתשות הזאת במבט לאחור
היא כנראה סיפקה אצלי צורך מסוים
שהצתבר במהלך שנים
בהם אני מבוקר, לטוב ולרע
ואני מודה שדי חיכיתי להזדמנות הזאת
להגיב, במיידי ובחזק
ובאופן ישיר לביקורת
ומול המבקר
אני חייב להודות שהיו לי רגעי נחת וסיפוק
במהלך הימים האחרונים
וחשתי השתחררות מסוימת
עכשיו הפצע לפחות נקי
באשר להצעתך להעלות את ההתכתבות לאתר שלך
אין לי התנגדות עקרונית, שלח לי את כתובת האתר
אעיף בו מבט ואתן לך תשובה סופית
ובקשר לסרט
גלוש לכתובת הזאת
www.seret.co.il
וראה שיש גם דעות אחרות משלך
והדברים אינם מוחלטים
וזכור שההיסטוריה של יחסי ביקורת ואמנות
מלאה בדוגמאות בהן לא קלטו המבקרים את עוצמתה וחדשנותה של היצירה
ןפרשו אותה לא נכון
זה לא אומר שכל סרט נקטל הוא בהכרח יצרת מופת
אבל לא יזיק לעמוד על המשמר
בסופו של דבר הדברים נבחנים במבחן החשוב ביותר
מבחן הזמן
והזמן שם את כולנו בכיס הקטן
אני מאחל לך כל טוב
ואם אתה מזהה אותי ברחוב או בארוע אחר
גש והצג את עצמך
להתראות
שרון
--------
וזהו בעצם. מייל וחצי מאוחר יותר אישר לי שרון אלכסנדר להעלות את מה שעומד כאן מולכם ברגע בו תעלה ההתנצלות לאוויר. היום היא עלתה, מוצמדת לביקורת הזו, ונוסחה: " בביקורת שלי על הסרט'תמונה קבוצתית עם אשה' שירבבתי שלא לצורך את המילים "שרון אלכסנדר, עוד אחד". בדיעבד, המשפט הזה גורף ולא הוגן, תהא הביקורת שיש לי על בחירת הסרטים של מר אלכסנדר אשר תהא. הדרך היחידה ליישב את העוול היא להתנצל בפניו, ולכן מכאן נשלחת התנצלות כנה. חטאתי, פשעתי, למדתי."
תם, ונשלם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
