| 7/2003
ניסיון להביא את האקדמיה לרשת, טייק 1ב' - קרעכץ טַקטוני
אחרי המייל של אתמול, היום הגיעה תשובה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה:
צביקה שלום רב,
תודה על שפנית אלינו ועל שהשקעת ממרצך ומרעיונותיך. כמנהלת תוכן האתר אני תמיד שמחה לבחון רעיונות חדשים. העניין הוא כזה: החוקרים שלנו הם אנשים עסוקים מאוד-מאוד, אשר עוסקים, בנוסף לפעילויותיהם המחקריות במכון ובאוניברסיטאות-האם שלהם גם בשפע של עיסוקים נוספים. אין באפשרותם להקדיש זמן למדיום חדש/נוסף.
קיים באתרנו פורום. במה יתרונו של הבלוג על הפורום? האם ניתן לדעתך לתאם פורום בהשתתפות חוקר מומחה בנושא השעה ובכך להביא מידע מעמיק לידיעת ציבור צרכני התקשורת? האם ניתן לגזור ציטוטים מימי עיון ולהכניסם לבלוג?
אשמח לשמוע עוד על הרעיון.
תודה רבה,
דפנה גולד מלכיאור
מנהלת תוכן אתר המכון
--------
מיד התיישבתי והשבתי:
שלום דפנה,
ראשית, תודה שמצאת את הזמן לענות לפניה שלי.
שנית, אינני משוכנע שהצלחתי להבהיר מה הוא אותו בלוג. מדובר באתר אישי, המאכלס בתוכו את קולו של אדם אחד בלבד. מה ירצה אותו אדם לומר - זה כבר נתון לשיקול דעתו. באיזו תדירות יאמר את דברו - גם כאן הכל אישי ומשתנה מאדם לאדם. יש מי שיבחר לעדכן את האתר מדי יום ביומו, ולו כדי לחלוק עם קוראיו פיסת מידע או קישור אליה, כשהוא חושב שיש בהם עניין, ויש מי שיבחר לעדכן פעם בשבוע, שבועיים, חודשיים, ולהעלות לרשת מאמר מלומד על תופעה הקשורה לתחום מחקרו. ברשת ישנם אתרים מהזן הזה ומהזן הזה, וכל אחד מהם מתבל את הרשת ואת עולם התוכן והידע בתבלין האישי שלו.
ברור לי שחוקרי המכון אנשים עסוקים. וברור גם שמלאכה שנעשית מתוך כפיה או חוסר חשק היא מלאכה שמוטב לולא היתה נעשית. פנייתי אלייך ואל המכון נועדה בדיוק כדי ליצור את המגע הראשוני, להפגיש אתכם עם רעיון חדש, ולהציע לכם מספר דרכים להשתמש ברעיון הזה כדי להגשים את אחת המטרות המוצהרות של מכונכם.
דרכים אפשריות כאלה העולות בדעתי כרגע: האחת, המחייבת פחות מכולן, אבל אולי נדרשת בשלב זה, היא לימוד של נשוא הבלוגים, צפייה בעולם הבלוגים והגברת המודעות לאפשרות הזו בקרב האנשים עמם את ואנשי המכון באים במגע. בטוחני שרוב אנשי האקדמיה בישראל כלל אינם יודעים שקיימת אפשרות קלה כל-כך, פשוטה כל-כך, ושאינה מחייבת אותם להבין בהקמת אתרים, להקים לעצמם אתר אישי ולהגיע אל הציבור שמחוץ לקמפוס בקלות שכזו. בטוחני שיהיו בהם שהבשורה תשמח אותם וירצו לפתוח אתרים שכאלה, בדיוק כשם שהרעיון קסם לעיתונאים, לסופרים, לאנשי הרוח ולמעט אנשי האקדמיה שמאכלסים כבר עכשיו את הבלוגים באתרים כמו "רשימות". הקשר הבלתי אמצעי בין כותב לקוראיו, ללא תיווך או עריכה, יש בו קסם אמיתי.
אפשרות שניה, יומרנית יותר, שאולי שעתה תגיע, היא ליטול תפקיד מוביל יותר במהפיכה זו של תוכן אישי. כמו בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הארווארד, שהקים פלטפורמת בלוגים משלו לטובת אנשי האוניברסיטה, פלטפורמה שהפכה בעזרת כותביה לשם דבר באינטרנט, ומושכת אליה קוראים מרחבי העולם. המערכת של הארווארד היוותה השראה לקהילה האקדמית בארצות הברית, והיום, כפי שניתן לראות בלינק הבא, לא מעטים הם הפרופסורים המנהלים בלוגים. אם תכנסי לכמה מהבלוגים האלה, תוכלי לראות את המגוון הרחב בנושאים, בתדירות העדכון, באורך כל רשומה שכזו.
מקווה שסיפקתי לך עוד מעט חומר לדפדוף, חיפוש ומחשבה. אני לרשותך, באם תעלה אצלך שאלה נוספת.
תודה על ההקשבה,
צביקה בשור.
| |
|  כינוי:
מין: זכר |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
