והנה שוב חורף.. התקופה שאני פשוט מפחדת ממנה. והיום מאז שהתעוררתי לא הצלחתי להרגיע את עצמי. השמיים בוכים וככה גם אני. וסעמק אני לא יכולה אפילו לכתוב פה מה שאני רוצה כי לב מתעקש לקרוא. אז בשבילך מותק- הכל מצויין, מזג האוויר מקסים, ובא לי לקפוץ בשלוליות כל היום. ועכשיו שוב תכעס עליי וכל זה, וזה בכלל יעלה את מצבי למעל השמיים, נו, איפה שהאנשים המתים יושבים. ועכשיו מתחילים לעבוד. עבודה מייגעת בשביל גרושים, כשאני בכלל לא צריכה את הכסף הזה. אבל אני אעשה את זה בכל זאת, כי זה מכאיב, וכי אני לא אראה אותך חודש, אבל לפחות נוכל להיות אחריי זה יומיים בצימר ולקנות 3 סוודרים. אחלה. והנה עכשיו שוב תכעס עליי. אז עכעשיו קר לי, והדבר היחיד שמחמם אותי זה הכלבה שלי, ואולי כוסית שאני אשתה בקרוב כדי להירגע. ועכשיו שוב תכעס עליי. טוב לא משנה אני לא אשתה. ואני לא יכולה גם לדבר איתך על מה שמעציב אותי כי א)אתה לא מבין את זה ואתה בטוח שהכל בסדר ואתה כולך שמח. ב)כי אתה אומר שאם אני אהיה עצובה בגללך לא תרצה להכאיב לי ותיפרד ממני כמו שדימה עשה. אז אל תתפלא שאני אומרת לך בפלאפון שאני לא רוצה לדבר על זה ואומרת שאני צריכה ללכת. ויופי, אמרתי שאני לא אכתוב פה עלייך כי אתה קורא, אבל שיט כתבתי, אז בטח אני אמחק את הפוסט המפגר הזה כמו שמחקתי את הקודם..
שלשום, שישי ה13, חגגתי את יום הולדתי ה-סוף-סוף-18 . המסיבה הייתה מצויינת, הרבה אנשים, אלכוהול זורם בכמויות מסחריות, והרבה שמח בקיצור. היום אקבל תמונות מהמסיבה ואעלה תמונות בהזדמנות.
מחר אני נוסעת ללשכת גיוס חיפה לאיזה משהו בטחוני. יש מצב טוב שאני אשרת שם כמאבחנת פסיכוטכנית. זה אומר שיש לי קבא גבוה, וזה אומר שאצא יומיות, אז אני מבסוטה מזה. ללב דחו את הגיוס באיזה חצי חודש אז זה אומר שכשנסיים לעבוד יהיה לנו חצי חודש להיות יחד לפני שהוא מתגייס.
אלך לי בנתיים לעשות טיול חורף ואז להתנחל אצל חברה. וכמובן הכי חשוב, לקוות לטוב....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
