לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

+[::Frau Ziege::]+




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

עדכון+תמונות מדופאמין+שרביט


אוקיי אז לא היה לי כוח להמשיך את הפוסט הקודם. לא  הרג אתכם זה שלא ראיתם את שאר התמונות, ולא קראתם את מה שעוד רציתי לרשום, שאפילו אני לא זוכרת מה זה היה.. ^_^"

עדכונים.. המממ

וואו בחודש הזה קרא דבר כל כך לא יאמן. האמת זה היה צפוי שזה יקרה מוקדם או מאוחר. אבל.. זה עדיין היה מאוד לא צפוי :) מי שעקב מזה שנה++ אחר הבלוג שלי, יזכור שהיה מדובר בדימה.. האקס שבגללו אכלתי הרים של חרא. אז יום אחד לפני כ3 שבועות רציתי לשאול אותו משהו, וכתבתי לו באייסי. והוא פשוט צירף אותי והיה נחמד. משם זה הוביל לשיחה על הפרידה שלנו, והגיע לזה שאנחנו עדיין אוהבים אחד את השני וחייבים לחזור. לפתע הייתי שוב הבנאדם המאושר ביותר עלי אדמות. סוף סוף חייכיתי חיוכים אמיתיים, והייתה סיבה לחיים שלי. כמובן שבנאדם שפגע בי כל כך הרבה היה פשוט חייב לפגוע בי שוב. וכך לאחר 2 פגישות, כל הרומן הקצר הזה נגמר. שוב אכלתי חרא, ושברתי את הראש למה הפעם הוא מתעלם ממני ולא רוצה לא לראות אותי ולא לדבר איתי. אחרי כמה ימים של מחשבה, כל הסימנים הובילו לכך שהוא לא רוצה להיות איתי בגלל שעוד מעט הוא הולך לצבא, ואז בכלל לא נוכל לראות אחד את השני, מה גם שעכשיו הוא כל הזמן עובד ויש לו את תחרות הטאיקאן-דו על הראש. בקיצור, אני לא הייתי בתכנונים שלו לשנתיים וחצי הקרובות. הוא אמר שהוא לא רואה למה שנהיה יחד עכשיו אם אחר כך כמעט לא נתראה. ואני אומרת - למה להיות מאושרים אם אחרי זה מילא נסבול? ויותר מזה, למה בכלל לחיות אם בסוף בכל זאת נמות? וואו, דימה זה הבנאדם הכי מתוסבך שאני מכירה. אני בחיים לא אצליח להבין את הלוגיקה שלו.. ואם אתם קוראיי הנכבדים שמים לב, אני אפילו לא נשמעת עצובה. למה? כי נמאס לי להיות עצובה, נמאס לי לכעוס, נמאס לבכות, נמאס לחיות בשביל דקות מעטות של אושר, נמאס לאהוב ורק לקבל שברונות לב בגלל זה. אז עכשיו אני פשוט ריקה. לא עצובה לא שמחה. פשוט נחמד לי. וכנראה שכבר לא נהיה ביחד לעולם. עד כמה טיפשה אני יכולה להיות וליפול כל הזמן לאותו הבור?? יאללה נמאס.. למה שאני אהיה עם בחור שלא מעריך אותי מספיק, כשיש עוד עשרות בחורים שהיו מתים להיות במקומו, ומוכנים לקרוא לי 'נסיכה' ולחלוץ נעליים לפני המזבח שלי? אני צריכה הערכה. אני רוצה בחור שיקרא לי "נסיכה" ויגיד לי "rise and shine my princess" בבוקר. ותודה לקבבי שפתח לי את העיניים לגבי זה!  ולגבי דימה, כן נו אני עדיין מאוד אוהבת אותו, אבל אם אני אהיה חייבת, אני אמשיך הלאה. וכמו שאומר שיר רוסי יפה :  [[וסליחה מראש לאלה שלא מבינים רוסית! :} ]] אם תדרשו תרגום, אני אשמח להוסיף

 

nochi bez teba eto trudno

slozi bez teba eto bolno

vijit' bez teba v miri slojno

no vso taki mojno...

 

או שניקח את זה לכיוון היותר הקיצוני P:

 

klinus' tebe chto ne kogda ni gde

ti bolshe ne uslishish obo mne

lish v sne

vo sne

v koshmarnom sne!

na dne, mein liebe, na samom dne !!

 

טוב זה כבר סתם פנטזיות קטנות שחורות שלי..

 

קיצר, עברנו הלאה.

 

יום חמישי 24.11 הייתה מסיבת סייבר של דופאמין (פאצ'וס, חיפה [[איזה כיף שיש מסיבות קצת יותר קרובות לבית ^^]])

והנה תמונות מהמסיבה :

אני וחלק מצוות דארק רוולושן

אני והאליה P:

 

אייל "בייבי" (גילי את מדבקת חח) שח"ח לו על ארגון מסיבה כל כך מעולה!! אני בזמן שבאמצע הרחבה טניה קשרה לי את המחוך , וקפצתי על הצלם שיחזיק אותי בזמן הקשירה, והוא החליט לתעד XD

טניה ומרתיק מוירוש

אוף נוו כל הזמן יוצאת לי האוזן מהשיער כי יש לי קצת שיער.. :( אין לי אוזניי פייפר! =\\

בקיצור היה ערב ממש ממש מעולה!!!

ובבמה זאת, אפרסם שתי מסיבות שלצערי לא אצליח להגיע אליהן.

 

 

תהנו כל מי שהולך!! יהיה מעולה!! :))

ועוד משהו שקיבלתי מזמן משורה אך עד כה לא מימשתי, זה השרביט שמסתובב לו פה ועובר מיד ליד בישראבלוג.

אז 3 דברים שלא ידעתם עליי..

1) אני לעולם לא יכולה להירדם ללא טלוויזיה, אלא אם אני יושנת עם מישהו.

2) עוד מילדות היה לי חלום להצטלם לסרט פורנו :O

3) אני רגישה ברגליים. מי שנוגע בהן מבלי שהמוח שלי מוכן לכך מראש, מקבל בעיטה. אני יכולה שעות לשבת ולגרד את הרגליים עד דם, זאת הרגשה של כמעט אורגזמה ^^

 

והשרביט עובר ל - שירי, סנסיק ועירפאן. בהצלחה :)

 

33>

 

נכתב על ידי Silly Morgi , 29/11/2005 22:24  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכונון + תמונות


הגיע הזמן לעדכן חח :)

14.10 - היומולדת שלי. הנה התחילה השנה האחרונה שלי כקטינה. כן לפעמים זה מציק, אבל יאללה זאת הילדות שלי, צריך להנות קצת.. למרות שלא יוצא הרבה לצערי. הממ.. -_-

כמה חברות מקסימות באו להגיד לי מזל טוב, הביאו לי עוגה, כייסף וורדים.

אה וכמו שאתם רואים צבעתי לשחור סוף סוף =]

 

 

 

 

בערב, דודו, הבנאדם הכי טוב שאני מכירה עלי אדמות, הגיע הישר מביתו ברמת גן עד מעלות כדי לקחת אותי ולהביא אותי לת"א למסיבת היומולדת שלי. לפני המסיבה נכנסתי לדנה nox fashion (מזל טוב על פתיחת החנות!) ועשיתי לעצמי מתנת יומולדת. קניתי אצלה מחוך בטן דמוי עור וחצאית ארוכה תואמת שכל הרגליים בה בצדדים חשופות לגמריי. וקיבלתי במתנה חוטיני דמוי עור תואם חחח משעשע =))

המסיבה עצמה הייתה ממש אחלה! הייתה מוזיקה טובה רוב הזמן, והיו אנשים טובים. למרות שחצי מהזמן ביליתי מחוץ למועדון זה היה לא פחות טוב. ובטוב ליבו, אחרי הרבה שכנועים, הסכים להסיע אותי ואת גילינקה חזרה הבייתה. האמת כואב לי עליו, מסכן שהיה צריך לעשות את כל הדרך הזאת 4 פעמים.. ועוד הייתה לו תאונת דרכים בדרך חזרה =\\

 

 

 

*צריכה לקבל עוד תמונות מדודו ברגע שהמחשב שלו יחליט לעבוד.

 

 

17.10 - נוחתת יחד עם שאר חברי המשלחת והמורה בנמל התעופה של ברלין. הרגשה כאילו אנחנו בתוך משחק המחשב project I.G.I  כשרואים מסביבנו רכבים שנראים כמו מיני טנקים שנלקחו מאחת ממלחמות העולם, וחיילי קומנדו עם דיברויות עומדים עם רובה ביד, הוחח נאצים קטנים ויפים שכמותכם =))

הרכב:

הגענו למלון. עוד כמה שעות צריכים להגיע הגרמנים. אני פוחדת פחד מוות.. מראש אני יודעת לא לצפות להרבה כי הרב-צ'ובאק סיר אוליבר, הודה מראש שהוא כבר לא כל כך נמשך אליי יותר, כששאלתי אותו על זה במסנג'ר כמה ימים לפני הטיסה. אז הנה הגרמנים באים.. חשבתי שלפחות יכנסו קודם הבנות ואני אחבק אותן ואז אני אראה אותו בא באופק ואראה מה יהיה כבר. אבל ברגע שיצאנו מהחדר כדי ללכת לברך אותם, פתאום אני רואה שהוא הראשון שעומד כבר בתוך המלון, כשכל שאר הגרמנים בחוץ. הוא לוחץ יד לאומקה ולפלציק, ואני כאילו השלישית ואני פשוט מביאה לו את היד במרירות והולכת משם מהר ללכת להגיד שלום לגרמניות. בקיצור ככה התחיל השבוע המסריח שלי בברלין.  משם זה המשיך במשך הימים לבכי, התפרצויות, מצב רוח דכאוני איום ונורא, סכסוכים עם חברי המשלחת, השתכרויות מוגזמות ועוד. חבל שהתחלנו להנות באמת רק ביומיים האחרונים של הביקור.. אפילו התחברתי אל ילדה ממש מתוקה שלא חשבתי בכלל שאחבב אותה, והבנתי שהייתי ממש רעה אל ילדה אחרת שאולי נדלקה עליה, ואני חשבתי שהיא זאת שנדלקה עליו, וכמה מגעיל מצידי פשוט תקעתי בה מבטים של שנאה, ומי שראה אותי דופקת מבט שנאה יעיד שזה לא כל כך סימפטי.. בכל מקרה, ביום של הנסיעה שלהם, הגענו לתחנת הרכבת שלהם, אני מנסה לטחון dunken donats כדי להמתיק לעצמי את האווירה, ובסוף מגיעים לרכבת, והגיע רגע הפרידות. אין מצב שזאת הייתה פעם אחרונה שראינו אותם.. תסלחו לי, אבל פשוט אין מצב.. אני מסרבת להאמין לזה. והכי חשוב, קשה לי לקלוט שזאת הייתה אולי הפעם האחרונה שאני רואה את אולי. אני לעולם יותר לא אוכל להסתכל עליו, להיזכר במה שהיה ולא יהיה יותר. טוב כמובן זה יותר טוב בשבילי.. אבל עדיין כואב. אחרי שנפרדתי מכולם, הוא ניגש אליי ובחיוך דבילי מושיט את היד שלו ואומר לי שלום. די.. טוב הם נסעו. זהו. זה נגמר?.. לא רוצה :( באטי גותיק אומר שהוא לא רצה להרוס לי את החיים.. אז תודה לך אולי, שלא הרסת לי את החיים. וואו..

תמונות:

 





הרייכסטאג



מבט מהרייכסטאג

בפרלמנט

סייבר פרח מהמוזיאון היהודי O.ם



ליד בניין סוני


מחוץ למלון שלנו עם הרכב הפרסומי

הלילה האחרון עם הגרמנים בבאר

תמונה קבוצתית לפני הפרידה

 

המשך התמונות מחר.. שרת ההעלאה מת.

נכתב על ידי Silly Morgi , 3/11/2005 18:09  
49 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Silly Morgi

בת: 37

תמונה




48,834
הבלוג משוייך לקטגוריות: צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSilly Morgi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Silly Morgi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)