+[::Frau Ziege::]+

אתמול קרה לי אחד הדברים המוזרים בחיי. נסעתי הבייתה מלב, ירדתי בתחנה, ואיתי ירדו עוד כ10 איש. המשכתי ללכת לכיוון השכונה שלי, ויחד איתי הלך לאותו כיוון איזה בן 50 שניראה כמו איזה הומלס, כולו שחור ומזוקן, והולך עם שקית ניילון ביד. התקשרתי ללב והיינו באמצע ויכוח, אז התחלתי ללכת יותר מהר, כי לא נעים לי שמישהו ברחוב כזה שקט יאזין לשיחות שלי. אבל הוא כל הזמן הגביר את הקצב והתקרב אליי. כשהגעתי לעלייה לפארק, אני הולכת מדברת, פתאום ההומלס רץ אליי, מביא לי חתיכת מכה חזקה בגב עם השקית, ומתחיל לרוץ. אני במצבים כאלה לא פארשית. לא משנה מי זה, מה זה, אני תופסת עצבים מתחילה לרוץ אחריו! אני מקללת אותו וצועקת לו "בוא הנה יא מכועררר מה אתה בורח?? כוס אימא שלךךך בוא לפהה!!!!" והאידיוט ירד מהפארק, וברח להתחבא בשיחים ליד הכיכר.

כאילו פאק........ אני מבינה היית אונס אותי, רוצח אותי, גונב לי התיק, אני יודעת מה?? אבל לתת לי מכה ולברוח ממני?? אני בחורה בת 18, מה אני בתכלס כבר יכולה לעשות לו?? אבל ההומו הזה ברח ממני כמו ילדה קטנה. ובהתחשב בצרחות שלי האמת אני לא ממש מתפלאת 8)  .

קיצר אני ממשיכה ללכת, והמכוער הזה עדיין יושב שיחים, מתחבא. אני שומעת את התזוזות שלו, אני מבינה שהוא מסתכל עליי, והוא מפחד לצאת! אוקיי... המשכתי ללכת, כל שנייה בודקת שהוא לא מאחוריי, שלא יבוא בשקט ויביא לי איזה פיצוץ לראש או שיעקוב אחריי הבייתה. אין, הוא נשאר שם. פתאום עוברת לידי משטרה, אז אמרתי לעצמי "וואלה, הוא עדיין שם, והוא תקף אותי באמצע הרחוב, אז זין, אני אתלונן, שיבואו עכשיו יתפסו אותו!" . אני יורדת לכביש, מתחילה לנופף עם הידיים למשטרה, והם אפילו לא הסתכלו עליי. פשוט המשיכו לנסוע..........

כאילו מה... ?

אנשים פה פשוט החליקו על השכל.

קיבלתי היום את ציוני הבגרות שלי בדואר. הממצוע של הכל הוא 80. אימא שלי התבאסה תחת. לב אמר שזה מעולה. אני ניטרלית. איכשהו לא כל כך מעניינים אותי הציונים האלה. לא יודעת למה, אני רגועה..

מחר מסיבה חמודה ביותר בדופאמין :) אני גוררת את לב איתי חיחי יהיה מצחיק!

!hell yeah

צריך לחסוך כסף לשתי הופעות.. פלוס נסיעות.. פלוס שטויות בדרך.. הממ..

מאוד מתאים למצב הכלכלי שאני בו. לא שאין כסף, אבל אני קונה מחשב חדש סוף סוף :)) פשוט אין לי כוח כבר לטרטר את עצמי ואת העולם סביב המחשב הזה שפשוט לא מוכן לעבוד, ואפילו מוזיקה אני לא יכולה לשמוע בו. נארף.

אוף, כל כך משעמם לי.. לב ישן, דשה חולה, סנופה בצבא. גשם חזק בחוץ אז אין כוח בכלל לצאת מהבית. אבל לפחות נפלה עליי קצת מוזה :>

Rain dr0ps on the ground

Trying to bare this painful sound

of blue sky crying.

Wind blows through the walls

Asking to follow the hollow calls

of heaven dying.

Storms break above the sea

It seems so far for me to see

the sun shining...

שיהיה.

המפ.. חורף.

כמה שאני מפחדת מחורף. טראומה שכזאת בגלל החורפים הקודמים. פוחדת להיות לבד.

אני יודעת שאני לא לבד, ולא אהיה. אבל.. איך אפשר לשמוח כשהשמיים בוכים?

"כשטיפות הגשם נוקשות בחלון,
וקולות הרוח לא נותנות לישון.
תעצמי את עינייך ותחשבי עליי,
תנסי להרגיש את ידיי.
ברגע הזה הזמן נעמד,
בחורף הזה את לא לבד."

(לקוח משיר שלב כתב לי ליומולדת)

היום ישנתי אצל לב. או שלא ממש ישנתי.. פשוט לא היה זמן לזה. לקראת 2 הלכתי לישון, עם התעוררויות בכל חצי שעה, וב4 השקמה. באיזה 8 בבוקר אימא התקשרה מתלהבת ואומרת לי- "שמעתי עכשיו את ההורוסקופ להיום, ולמזל מאזניים צפוייה היום הצלחה גדולה, ויותר מזל ממה שיש לכל המזלות ביום הזה! נאמר שההצלחה היא בעיקר בדברים שקשורים למבחנים!" ו..טוב. ההורסקופ צדק. באופן מיסתורי כלשהו, שעליו כמובן אין לי תלונות, עברתי את התאוריה. ראיתי אנשים שמחכים זמן נכבד כדי לדבר את התוצאות שלהם, אבל אני איכשהו אחרי 5 דקות שהייתי למטה בהפסקת סיגריה, שבה לב כבר ניחם אותי על הכישלון, אני חוזרת וקופצים עליי, אומרים לי שקראו בשם שלי ושעברתי. אחח האושר.. ואני כל כך מרחמת על המסכנים שיעשו תאוריה אחרי ה1/1 ..חובה יהיה לעבור קורס של 12 מפגשים, משהו כמו 800 פאקינג שקל. ובתמורה לזה שיצא החוק המכוער הזה, החוקים נהיו יפים יותר לגבי דברים אחרים. לדוגמא, עכשיו חוק המלווה יהיה לא 3 חודשים, ולא חצי שנה כמו שרצו לעשות, אלא חודשיים. וכבר אין את החוק שאוסר לקחת יותר מ2 אנשים עד גיל 21. (< למרות שאת זה צריך עוד לברר. זה פשוט טוב מדי כדי להיות נכון)  . יום חמישי אני רוצה לעשות טסט. לא יודעת עד כמה אני מוכנה לזה, אבל נו אני חייבת לסיים עם זה מהר כבר :))).