טוב אז על מי אני עובדת? על עצמי? כן, עמדתי בהבטחה שלי ולא בכיתי עליו יותר, אבל מי שהיה סביבי יכל יפה לראות שהלב שלי בוכה בפנים. הרי בעצם לפעמים כל כך קל לראות את המסיכה שהאדם לובש, ואת העצב שמסתתר מאחורי השמחה. לפניכם דוגמא:
תראו איזה שמחות אנחנו נראות פה.. (סנוף ואני)
והתמונה שאחרי.. תסתכלו טוב אם אתם מצליחים לראות את העצב בעיניים שלנו.
אוקיי יפה. קיצר...
עדיין יש לי אהבה אליו, ומתביישת להגיד, אבל אפילו תקוות.. אני דפוקה, פתטית, ותסקלו אותי באבנים! אבל זאת המציאות המרה, והנה אני מודה בה.
שוב אני וסנוף חזרנו למועדון הרווקות האומללות. ובעצם טוב לנו מספיק גם ככה. והנה שוב הסילבסטר מתקרב, ושוב הוא יהיה איתי רק במחשבותיי בזמן שהשעון מראה 12 וכולם שמחים וצועקים. כנראה שאבלה את המועד בתל אביב, או שאהיה תקועה פה.. למרות שמאוד ארצה להיות במקום אחר כמובן. אני רוצה שבכניסת השנה החדשה יחבקו אותי ויגידו שזאת תהייה שנה מעולה, לא משנה מה, ויהיה לי סוף סוף טוב, ולא אהיה לבד. ואני ארים כוסית לכבוד השנה החדשה, ואוכל לחייך חיוך גדול ואמיתי, כמו שחייכתי לפני כמה שבועות. *ריח קפה* . טוב עדיף לא להשלות את עצמי. אחרי זה סתם אתאכזב חח.. =\
תמונה מהסילבסטר של שנה שעברה. היה עצוב בשבילי.
אחח.. טוב, לקראת סופו של החודש, אעשה פוסט "השנה שחלפה". זכרונות..
מחר דום מתגייס. איחלתי לו גיוס קל ואיחוליי הכנים להצלחה בחיים ושימצא את האושר שלו. הלוואי שבאמת ידע מה זה אושר.. והלוואי שמתישהו הוא יאהב מישהי כמו שאני אהבתי אותו, וידע את טעם האהבה וטעם הכאב הבלתי ניתן לסבילה ומרירות הדמעות הזולגות על הלחי. שנה טובה שתהיה לך, אהובי.
אבל בשבילי הכי חשוב לבלות את הסילבסטר עם החברים הטובים..
אז הנה כמה תמונות שלי עם חברים =))
אני וסנוף בי-ם
אני ושורה
אני וסנוף ביום הולדתה (יום שישי האחרון)
מאחלת לכולם לנצל יפה את החודש האחרון של שנת 2005! 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
