היום עשיתי לעצמי יום חופש. סתם, כי אני עייפה מהחזרות בתיאטרון. קמתי בחוצפתי מאוחר, אמרתי לאימא שהולכת לבצפר, שמתי את הספר המדהים שלי בתיק והלכתי לסייר בשכונתנו היפה בחיפוש אחר מקום יפה שמשקיף על נוף טבע, מקום שקט וחמים שבו אוכל לשבת ולקרוא. מצאתי מקום קטן ומושלם שלא ראיתי קודם, איזור שהוא תצפית בעלת מדרגות אבן היורדות לכיוון הנוף ההררי, וניתן פשוט לשבת ולראות ממש אל מול העיניים את ההרים הגבוהים, הסלעים והעצים, הנחלות למרגלות ההרים, וקולות הבהמות המטיילות בין עצי ההרים הסבוכים. ישבתי שם עם הרוח בשיער, והשמש הקיצית שחיממה אותי, וקראתי את הספר המקסים "הערפד ארמאן" של אן רייס הדגולה. התפאלתי מהנוף, התפאלתי מהשקט, התפאלתי ממראה חבורת הגברים שהגיעו לשחק כדורסל ותחילה עמדו אל מול ההרים הגבוהים ונשאו תפילה, וגם אחרי שסיימתי לקרוא והתהלכתי לאיטי בשכונה שבה אני גרה במקומות שלא יוצא לי לעבור בהם התפאלתי מיופי המקום שבו אני גרה, דבר שהוא כל כך רגיל ולא יוצא לחשוב עליו. חשבתי על הרוח, ועל התפילה, וחשבתי על הזמן שיהיה לי כאשר אסיים את לימודיי ואוכל כך לקום בבוקר ולצאת לקרוא בטבע ולראות את העולם בעיניים אחרות. מדהים..
בקרוב ההפקות שלנו בתיאטרון. הקבוצה שלנו מציגה הצגה ששמה "יצרים", ערבוב של המחזות "לאבלי ריטה" ו"פופקורן" והשפעה מסרטי טרנטינו ובעיקר מ"התפוז המכני". בקרוב אתן פרטים מדוייקים יותר, וכולכם מוזמנים לבוא בחום לאחת ההופעות.
רוצה לנצל את היום היפיפה הזה עד תומו. אולי אסע לכרמיאל, אטייל לי, אולי אפגש עם מישהו מחבריי שלא ראיתי הרבה זמן.
ולהלן התמונות המובטחות מכרמיאל
וממסיבת האלכוהול אצל יאסמי
אני ואהובתי
ולאחר כמה כוסיות ממנה
המשך שבוע נעים חבובים =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
