מישהו שיבוא ויחבק,

ויאסוף את השברים,

ואת כל מה שלא נשאר,

ואת מה שלא היה,

ומה שכבר כל כך לא חשוב.

איך התמימות נעלמה,

התמונה נשברה,

הכל הסתיים.

טריקת דלת. התרגזות. התעלמות.

כאב, פחד, צער, כעס.

אבל בעיקר, בעיקר ריקנות.

באיזשהו מקום זה הרגיש נכון לחזור פתאום. לצוץ שוב מהבועה שהייתי בה כ"כ הרבה זמן.