"בלי לומר מילה..."

הכל התחיל מחברה, ששמעה מחברה, ששמעה מחברה. ואז החברה חזרה משם, המומה ונרעשת מהדברים שנאמרו, מהידע הבלתי יאומן, מזה שכל הספקות שלה נעלמו לבלי שוב.

אז הלכתי, וואט דה הל. העברתי שעה מעניינת עד מאוד, שמעתי תיאוריות, סיפורים והמון עובדות שהיא ידעה מבלי שסיפרתי, או אפילו רציתי לספר. הדיוק היה מדהים, התחזית לעתיד היתה מאממת (!) ואת הכל אני מקפידה לקחת בערבון מוגבל!

אז מה יהיה לנו?  (גזור ושמור)

1 קסם בדרכו בחזרה, תהליך של חודש גג (נחיה ונראה).

1 חתונה, בעוד שנתיים (זה לא קצת מוקדם מדי?!).

1 אחיין שבדרך יהיה זכר, כמו שרציתי נורא (יס! יס! יס! עוד כדורסלן קטן חולה אופנועים).

1 אמא ו-1 אח ישלימו בראש השנה (הלוואי, אבל אני עדיין סקפטית בקשר לתקווה בתחום הזה).

אגב, הקטע הכי מוזר הוא שכשהייתי בדרך אליה, תהיתי מה אני רוצה שהיא תגיד על קסם. האם אני רוצה שהיא תגיד שנחזור, או שמא אני רוצה שהיא תאמר לי שאין שם כלום ושהוא סתם עוד תחנה בדרך. לא ידעתי להגיד, אבל אני מסתובבת עם חיוך קטן וממזרי על הפנים, רק בשביל המתח של בוא-נראה-אם-היא-צודקת.

אז נתחיל לבדוק בעוד כחודש, ב-15.9 הבדיקה מתחילה (נתתי לה יום ספייר, עלי).

האב א נייס וכל זה.

ד"ש