לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"בלי לומר מילה..."


The more I see, The less I know

כינוי:  דה-מונה

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2005

ח"ח


 

רציתי לספר לכם שבכנסת הועבר חוק חדש ונפלא, יולי שטרן יזם אותו והיום הוא עבר בקריאה ראשונה. החוק המדהים הזה מעניק לניצולי שואה כלומר, מה שנותר מהם, הטבות. נכנסתי וקראתי כדי לגלות אילו הטבות, ובכן מדובר בהטבות לניצולי שואה שמתקיימים מקצבת ביטוח לאומי ואינם מצליחים לחיות ממנה ולהם אנחנו נעניק מענק ללוחמי מלחמת העולם.

באיזו מין מדינה אנחנו חיים? מדינה שבה אדם זקן שעבר תלאות נוראיות כאלה אינו מסוגל להתקיים בכבוד?

זה גורם לי להתבייש. בכל פעם שאני רואה אדם מבוגר מחטט בפחי הזבל או מקבץ נדבות בצמתים אני מתכווצת. כל השיכורים והמוזרים וקטועי הגפיים בחיים לא יגרמו לי להתכווץ ככה, איתם אני קשוחה, אבל אדם שיכול להיות סבא שלי? בזה אני לא עומדת.

יולי שטרן יקירי, מעט מדי ומאוחר מדי.

נכתב על ידי דה-מונה , 12/12/2005 17:58   בקטגוריות עצבים  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חרוטון ב-17/12/2005 22:12



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדה-מונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דה-מונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)