לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"בלי לומר מילה..."


The more I see, The less I know

כינוי:  דה-מונה

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2006

לילה פסטורלי


 

אי שם באמצע הלילה, אני יודעת שזה היה בין שתיים לשלוש לפנות בוקר, זה התחיל. הקסם ואני היינו במיטתו, עסוקים במעללינו הידועים ושמענו רעש מבחוץ. התעלמנו בנונשלנטיות וחזרנו לסורנו.

בשלב מאוחר יותר, כשהקסם נבר בי מתחת לשמיכה, הצרחות התגברו והתקרבו אלינו. לקח לנו זמן מה להבין שהן בוקעות מחדר המדרגות. זה כנראה המקום לציין שמהדירה של קסם שומעים כל מילה שנאמרת בחדר המדרגות של הבניין. לי אישית זה נראה מוזר, אבל מעולם לא גרתי בבניין משותף של ממש (אמאבא גרים במיני-משותף: 2 קומות ו-4 משפחות, כשהשכנים מלמטה בנו לעצמם כניסות נפרדות בחזית הבניין), חוץ מימיי בעיר הקודש ושם הרי הכל מוזר.

 

לענייננו, הצרחות הרמות התגלו כשטף דיבור צעקני במיוחד בשפה הרוסית. למרות הידע העלוב שלי בשפה הנ"ל, את המילה "בלאט" אני יודעת לזהות, קללות הן תמיד הרכש הראשוני בכל שפה. הן התלוו בדפיקות חזקות, אולי הטחת אגרופים, באחת הדלתות ונעלמו בטריקת דלת. אחרי כמה דקות, כשסוף סוף הצלחנו לחזור לנקודה בה הופרענו, זה חזר. הפעם הכרחתי את הקסם לצאת מהמיטה ולהציץ בעינית הדלת. הוא לא הצליח לראות כלום (מי משפץ דירה מהייסוד ושוכח להתקין מתג פנימי לאור בחדר המדרגות? נכון - הקסם) ולא העז לפתוח את הדלת ולהסב את תשומת לבו של הרוצח בפוטנציה.

אחרי זמן מה השקט חזר, אבל לא החשק. שויין.

 

כשהוא התחיל בפעם השלישית כבר התקשרנו למשטרה. אחרי המון צלצולים (כבר חשבתי שיעבירו אותנו למענה הקולי), ענתה לנו איזו גברת, שאלה כמה שאלות, ביקשה מהקסם שם (והוא סרב בנימוס) ולא שלחה ניידת.

היו עוד פעמיים כאלה במהלך הלילה ובסוף גם המפחיד ההוא הלך לישון והשקט שב למעוננו.

 

בצהריים, כשהקסם היה בעבודה ואני שקדתי על לימודי (או שאולי זה היה בזמן הפסקת הספיידר-סוליטר), הרוצח יצא ממחבואו והבלגן חזר לחגוג. הפעם, בחסות אור היום, הבטתי במתרחש מעינית הדלת והבנתי (בערך) מה הלך פה כל הלילה.

מסתבר שבדירה מספר 1 גר בחור רוסי ושבלילה הוא היה שיכור ומשום מה החליט לתקוף את דלתה של הזקנה מדירה מספר 3 (מולנו). כנראה שהיתה שם איזו התקלות קודמת, אבל עוד אין לי מידע מבוסס. אחרי אירועי הלילה הסוערים, היא הזעיקה את בתה ושניים מנכדיה לשהות איתה בדירה והם אלו שנאבקו בפסיכופת בצהריים. הוא תפס את הנכד בגרון, ירק על הבת ואיים לשרוף את הדירה ולהרוג את הסבתא.

אחרי האירוע המרגש, הפסיכופת ננעל שנית בדירתו ועוד בן מסור של סבתא זפטה הגיע אל זירת הפשע. הוא עמד בחדר המדרגות וצווח לתוך הסלולרי שלו שהוא דורש ניידת ושבסוף יהיה פה רצח.

 

איך נגמר? אין לי מושג קלוש, אבל יש גם בונוס. השכן הפסיכופת יקירנו יצא מפתח ביתו היום בערב, בדיוק כשעברתי במקום. הבחור היה לבוש בבגדי מאבטח, כנראה בדרך לעבודה. מעניין אם הוא חמוש, אולי יהיה פה אקשן של ממש בקרוב.

 

מזירת ההתגוששות, דה-מונה הנועזת. 

 

 

 

 

 

נ.ב.

מי אמר שמשעמם בפרברים?! 

 

נכתב על ידי דה-מונה , 7/2/2006 23:40  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דה-מונה ב-12/2/2006 13:12



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדה-מונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דה-מונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)