לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"בלי לומר מילה..."


The more I see, The less I know

כינוי:  דה-מונה

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2006

מבוקשת


 

שניה לפני שאני מאשרת את תשובתי למקום העבודה שלי, שלחתי את קורותיי לעוד מודעה אחת בג'ובמאסטר (מומלץ בחום למחפשים). המודעה שלחה אלי עובדת של אחת מחברות ההשמה/כ"א הידועות, חמודה ונמרצת ונחושה למצוא לי משרה לטעמי. הנמרצת הפנתה אותי לשלוש משרות (כן, שלושתן הרבה יותר שוות מזו שאני עוזבת) וכמו אישה טובה - ישבתי וחיכיתי לטלפון שיגיע.

הטלפון הגיע מהר משחשבתי. חברה A היתה הזריזה מכולן, אבל הטעות שלה היתה לחשוב שאני ערה ב-08:30 לפנות בוקר. חברה B, לעומתה, היתה יותר הגיונית והתקשרה בסביבות 11 (שעה שבה אני כבר יודעת איך קוראים לי ואפילו מסוגלת לתקשר עם העולם החיצון). קבעתי ראיון לבוקר למחרת והלכתי לעמל יומי. הבוקר שלמחרת נפתח בריצת אמוק, לאחר שהשעון המעורר לא הצליח לנתק את קורי השינה המתוקים בכזו קלות. לא הספקתי להתקלח, מה שפגם ברעננות שלי לכל היום, אבל הספקתי להגיע בזמן.

המיקום מעולה (בין הבית לאוניברסיטה), האנשים נחמדים ביותר, המוצר מגניב למדי ויש לאן להתקדם. אני רוצה! תגידו כן!

 

לפני הראיון היתה לי אתנחתא קומית קלה, בדמותו של גברבר מן העבר. ל' היה מוטיב חוזר בחיי התל אביביים, מסוג האנשים שתמיד תענוג לחזור אליהם, בין שאר התלאות והזיונים. פגשתי אותו לפני 7 שנים, בבר אהוב שהיה ואיננו עוד. הוא היה האיש שלפני האקס, בתקופה שנורא רציתי אהבה והוא כל כך התאים למשבצת. הוא היה (ועודנו) חתיך, אינטיליגנטי ומוצלח, חננת הייטק שגם אוהב לשתות ויודע לחיות. כמובן שרק אני הייתי מאוהבת ואילו לצד השני התאמתי למשבצת אחרת לגמרי, אבל כנראה שבגלל שאחריו הגיעה האהבה הגדולה שחיכיתי לה, הכל נגמר בטוב בינינו. עם השיבה לעיר החטאים, נפגשנו שוב והפעם היינו מתואמים - אף אחד לא רצה יותר מדי והחיים היו פשוטים. אחר כך אני נתקעתי על אדיוט אחד, הוא שב אל המיתולוגית והקשר אבד.

והנה, יום בהיר אחד, בעודי ממתינה לראיון, מופיע ל'. הוא דאג להפגיש אותי באקראי (לאחר הראיון, שהלך טוב) עם המראיינת הבאה בתור וגם לזרז את הראיון איתה. אחרי סשן או שניים של קפה וסיגריה, נותר רק לקבוע שהוא נראה טוב כתמיד ומאושר יותר מתמיד ושהוא עדיין בחור מקסים. חוצמזה שלנצח הוא יהיה "הבחור שלימד את אמא שלי כמה מסוכן לפתוח את הדלת לחדרי ללא התראה".

 

 

 

נ.ב. 1: אהובתי, שוב אלף סליחות שלא באתי. הייתי כזה כדור של עצבים ועצבות שוודאי עדיף כך. אני אוהבת אותך עד השמיים ובחזרה.

 

נ.ב. 2: עדכונים בגזרת התעסוקה יגיעו בקרוב.

 

 

נכתב על ידי דה-מונה , 10/10/2006 10:50   בקטגוריות שיעור היסטוריה, לא נחעס ולא פרנוסה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של idoharel ב-25/11/2006 13:35



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדה-מונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דה-מונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)