"בלי לומר מילה..."

בערב החג האחרון נטשתי את השולחן עוד לפני הקינוח והלכתי לעבוד. ראוי לציין שאנחנו מאלה שאשכרה חוזרים לקרוא בהגדה אחרי האוכל (מנהג הולך ונעלם) ואמא שלי רצתה לתלות אותי, אבל היו לי נסיבות מקלות - משמרת אחרונה.

כן, כן, הגשתי אלכוהול בפעם האחרונה (כולי תקווה) בחיי. היה לא רווחי בעליל, אבל מצחיק. כל החבר'ה הקבועים הגיעו ויצא לי להפרד כמו שצריך.

מעכשיו אני פנויה בסופ"שים, אז נא להזרים הצעות אטרקטיביות. מה עושים עם סוף שבוע פנוי? כבר שכחתי איך אנשים נורמליים מבלים. מגיל 16 וחצי אני עובדת במרץ בכל רגע פנוי ולרוב זה מתבטא בסופי השבוע. זה התחיל מלחסוך כסף לרשיון הנהיגה המיוחל, המשיך בחסכון לקראת הטיול שלפני הגיוס, אחר כך היתה השלמת הכנסה למשכורת הצבאית ומאז אני סטודנטית ענייה וזה כל כך טבעי למלצר במצב הזה.

הקטע המצחיק הוא שאף פעם לא באמת הייתי כזו, תמיד רציתי משכורת קבועה, שעות נורמליות ואם אפשר אז גם תכנית פנסיה (יש לי כזו מגיל 21, את ביטוח הבריאות הוספתי בגיל 25 כמתנה ליומולדת. אני יודעת שזה נורא, כנראה שהפולניות לא פוסחת גם על הצעירים).

ומהחירות הפתאומית לאובדנה הנצחי (אל תהיו קשים, זה משעשע אותי)  - הנישואין.

אנחנו בעיצומו של חיפוש גני אירועים (לממליצים: כמה שיותר ממורכז וכמה שיותר ערום, קרי חסר מזרקות ותאורות מופרכות). היינו כבר בשלושה שבחרנו לראות לאחר חרישת אתרי האינטרנט המתאימים. שניים היו מדליקים ונרשמו כאופציה ואחד היה מחליא ופלצני ורק התחזה לגן פשוט. שניים שהיו אמורים להיות בלו"ז היום נמחקו בשל המרחק ונוסף אחד חדש שנראה טוב אבל עדיין מרגיש לי רחוק מדי.

המחירים גבוהים ואני מאוד מקווה להצליח להוריד אותם קלות. בשביל זה צריך את אמא שלי, הקסם ואני ממש חננות בקטעים האלה. כולם טוענים שצריך להתמקח, אבל אני לא בנויה לעבודה בשוק. אם למישהו יש אבא קשוח להשכרה, אני צריכה אותו לשבוע הבא, אני מוכנה לשלם לו 10% ממה שהוא יצליח להוריד. תמורה נאה לכל הדעות.