לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


my parents said I could be anything so I became a lesbian

כינוי:  Suicide Shelly

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

אָדֹם


 אני רוצה בן זוג. הקשר האחרון הותיר בי רעב בלתי מוסבר לקשר זוגי מהסוג הישן והטוב, כנראה בגלל שהקשר נגדע לפני שבאמת התחיל ולא מסיבות שהיו בשליטתי. וכן, אני עדיין חושבת עליו, ובוכה מידי פעם ברגעים שהתרגלתי לקבל אותו - כל כולו, לעצמי... בעיקר כשנזדקקתי לחופשה מהבית והיה לי לאן ללכת ולקבל אהבה ועזרה נפשית שרק בן זוג יכול להעניק, עם החיבוקים הטובים והשינה ביחד במיטה או המקלחת החמה, או הסיגריה במרפסת והנשיקות בלי סוף והכאב שבניתוק בבוקר למחרת... אני עדיין חושבת עליו, ואני יודעת שייקח לי הזמן שלי להתגבר עליו לחלוטין. את שלב האבל עברתי, והכעס גם, ועכשיו אני פשוט מוציאה את זה אחת לכמה זמן בצורה של בכי בלתי נשלט וגעגועים שקורעים את הלב שלי מבית החזה ותופרים אותו בחזרה למקום בלי שום הרדמה. ככה, עם כל הכאב. הוא נורא חסר לי - הטעם של הפה שלו, הריח של הזיעה שלו, הדאודורנט ששנאתי אבל אהבתי כי היה שלו, הריח של הבגדים שלו, המגע של העור שלו על שלי, איך שהוא היה מישיר מבט ישר לתוך העיינים שלי והייתי מחפשת לברוח ממנו. וחסר לי לשבת בחיקו ולהתכרבל כמו חתלתולה קטנה ומפוחדת שמצאה בית. הוא היה הגבר הראשון שהייתי איתו בכל תא, נים, וריד בגוף שלי, ואף אחד לא ישתווה לו - גברים יתעלו עליו, ואחרים לא יעפילו להתקרב לרמתו, אבל הוא יהיה הראשון.

ואני רוצה בן זוג, כזה שיעניק לי את כל זה ויותר, ויקבל הכל ויותר בחזרה. אבל לא כזה שייתן לי להאמין שמצאתי את נחלתי - ויילך אחרי חודש, יהיו הסיבות שלו מוצדקות ככל שיהיו... אני רוצה את אותה האהבה שסוף סוף מצאתי, אבל כזו שהיא יציבה מספיק כדי להישאר שם גם כשקשה לאחד מאיתנו. שיהיה לשנינו הביטחון להאמין שהאחר יישאר שם, יושיט יד כשהאחר נופל. אני הייתי מושיטה את שתי ידיי וטובעת איתו אם היה צריך.

וזה מפחיד, לדעת שנחשפתי לסוג הטהור והכואב ביותר של אהבה ושהיא נלקחה ממני באותה הקלות שהיא באה. וזה מפחיד לחשוב שבכלל לא חיפשתי קשר רציני ולא חיפשתי אהבה אלא קשר קליל ומהנה וגם זה לא בהכרח, משהו להעביר את הזמן, ונפלתי למשהו שחזק ועמוק ממני, לא הייתי מוכנה לזה נפשית כשנכנסתי לזה, לא לזה ציפיתי. זה מפחיד לחשוב שכל גבר שיבוא אחריו יסבול (לא בהכרח) את הפחדים שלי, וההשוואה הבלתי פוסקת לאחרון. המשקעים כבר שם.

אני לא רוצה מישהו שיחליף אותו, או מישהו שיהיה הוא. אני פשוט רעבה לקשר אמיתי, עכשיו שטעמתי כזה הרעב הוא לא נשלט... להעניק, לקבל, לאהוב, להיות נאהבת, כל מה שנילווה לקשר.

רק מי ייקח אותי עכשיו, אחרי הוידוי האחרון? אולי אני צריכה לקעקע על עצמי, Handle With Care.

שלי

אָדֹם
נכתב על ידי Suicide Shelly , 10/9/2007 17:42  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,333

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSuicide Shelly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Suicide Shelly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)