היא היתה רופאה צעירה, חילונית, מוצא אירופאי.

"אז מה, לא הבנתי..את בהריון? ילדת?" - היא שאלה בציניות תוך כדי הקלדת פרטים במחשב.

"גם וגם"- חייכתי לעברה.

"מה זה, ולא עשית שום בדיקה? מה זה?"

ואז אחרי זה המשיכו להופיע כל מיני שאלות של רופאה שלא מבינה את הריבוי הטבעי הזה של אנשים שומרי תורה ומצוות.

או לחילופין שיש לה זוגיות ***,וילדים לא מחונכים והיא קמה עצבנית היום.

אז מרועה החייכנית והנחמדה שדנה כל אדם לכף זכות,

הפכתי להיות רועה ששונאת שנכנסים לה לרחם כמו כל אם יהודיה בישראל :-)

ובתוך כל המילמולים שהיא המשיכה לסנן לעברי נעמדתי ואמרתי לה בגאווה מהולה בנחרצות:

"כן, אני מנסה להחזיר מה שהמדינה לקחה לנו"(והמבין יבין).

ואז היא פערה זוג עיני-עגל ורצתה שהאדמה תבלע אותה,

וליבי, הלב התרחב באהבת ה'.

לקחתי את התיק והלכתי.

וברור שהחלפתי רופאה