v      השפה – אמנם מדברים פה ויטנאמית אבל הם כותבים את השפה באותיות לטיניות (אנגליות).  זה לא אומר שאפשר להבין אותם יותר טוב, אבל זה בכל זאת נותן תחושה יותר טובה של יכולת להתמצא. לפחות אפשר לקרוא מה כתוב. אפשר לקרוא את שמות הרחובות. להבין? זה כבר סיפור אחר.
אבל למדתי שכמעט כל מילה מתחלקת לשתי הברות.

v      הנשים פה יפות ממש. גם הלבוש המסורתי שלהן מאד מיוחד למרות שהוא פשוט והוא מורכב ממכנסי סאטן ומעליהן שמלה ארוכה עם שסעים עמוקים שמתחילים מהמותן. המראה יוצר רושם אצילי מאד מיוחד. הגברים המקומיים ממש לא.

v      השירותים – רק פעם אחת נתקלתי בשירותי 'בול פגיעה' כנהוג במדינות המזרח (אפילו ביפן), לא יודעת מה דעתכם, מבחינתי זו ידיעה מאד מעודדת. בכל מקום נקי ויש גם נייר טואלט (מהסוג הטוב) למרות זאת אני מצטיידת בנייר משלי אולי אתקל במקרה שנגמר.. עד כה זה לא קרה.

v      הניקיון – נקי פה מאד. בשירותים, ברחובות, בכל מקום. אחרי כמה ימים כבר הפסקתי להתפעל מזה, אבל זה אומר שמראש נקודת המוצא שלי אמרה משהו על רמת הניקיון המצופה...

v      האנשים – פשוט נחמדים. חרוצים מאד. זו מדינה עם פוטנציאל. כדאי לבוא עכשיו לבקר לפני שהכל יהפך לתיירותי מדי

v      הפירות – חבל על הזמן. הטבע מרביץ פה ביצועים שנשאר רק ללקק את האצבעות. טעמם כטעם גן עדן. והכל בהשקייה טבעית, ישר מהשמים. בדרום פגשנו פירות שבחיים לא שמעתי עליהם, היום טעמתי פרי שקרא rose apple . לא משהו...

v      מים – בשפע. אגמים נהרות, מפלים, חופי ים מדהימים.. והגשם פה פשוט חוויה כי הוא בא בצמוד לחום. גשם וחום זה צרוף מעניין. הצרה היא שאחרי שהשמש עולה יש בדרך כלל לחות גבוהה מאד...אבל בואו נישאר בטוב, טוב?

v      תופעה שנחשפנו אליה כאן היא של גברים מבוגרים, חלקם מבוגרים מאד, שבאים לוייטנאם על מנת למצוא להן נערות צעירות. הצעירות הללו מכרכרות להן סביב התרח הזקן. לא אהבתי את זה בכלל, מהצד זה נראה ממש פאתטי, אבל אני מניחה שני הצדדים מרוצים. הוא מכך שבחורה צעירה כל כך מוצאת בו עניין, או בכספו.. והיא על כך שמישהו מחלץ אותה לכמה שנים מהעוני  ומעליבות החיים ואולי גם מסדר אותה כלכלית, מאפשר לה איזו קפיצה בחיים שככה אולי לא היתה זוכה לה. 

                                       זה בית ויטנאמי טיפוסי, וזה גם הזמן לסיים את הפרק על ויטנאם.