לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

קר וחם


מהסדנא של היום חזרתי נסערת.
זו הסדנא שהיא מובילה. יש לנו הסכם שלא מעבירים סדנאות לבד. אני התנדבתי להיות הבת זוג שלה להיום. על תקן עוזרת. גם החומרים. אני מכירה אבל אף פעם לא העברתי אותם בסדנא.
נפגשנו לפני שבועיים להכין את החומר, אבל מראש היה ברור שאני עוזרת-מנחה והיא המובילה וכך גם התייחסתי ללמידה שלי. להכיר את החומר ואת ההפעלות אבל לא מעבר לכך.

לפני זמן מה אמרה לי שיש לה תור אצל רופא שיניים ביום הזה בשעה 15:00 ושזה במקום קרוב ובאותה נשימה אמרה שתגיע בזמן ושהיא לא רואה בעיה. השבוע כשנפגשנו חזרה ואמרה שיש לה רופא שיניים, שהיא מתה מפחד ובטוח שתגיע בזמן.ליתר בטחון, אמרתי לה שלא תדאג, ושאני אתחיל בפעילות הפתיחה והיא תצטרף בהמשך.

הגעתי ממש בדקה ה-90, בקושי הספקתי היה לי זמן להתארגן. אז גם גיליתי שלא כל החומרים היו מוכנים, חלק מהמשתתפים לא היו רשומים לקורס והם באו אלי בטענות, חוץ מזה, אנשים התקשרו אלי כל הזמן להודיע שיאחרו/לא יגיעו וזה למרות שסיכמנו שהיא תגיד להם שאני לא הכתובת. אבל נעזוב את זה.

16:00. אני מתחילה. פתיחה נחמדה (דווקא הפעם בחרתי משהו קצר...) סיימנו עם הפתיחה, עם הדיון, עם התובנות מהדיון, עברנו לפעילות הבאה, הכל זורם בנינוחות ובשלווה ואנחנו תכף מגיעים לחלק שאני בקיאה בו ככה ככה. נעשה לי קצת קר. אני מסתכלת בשעון. השעה 17:10. אני עוד לבד. אני מציצה לכיוון הטלפון שלי ומגלה סימן של הודעת SMS. אני נותנת לקבוצה משימה וחומקת החוצה כדי לגלות שזה ממנה, מודיעה שהיא לא תגיע ושאתקשר אליה. אני מתקשרת והיא מספרת לי שעשו לה ניתוח בשיניים ושהרופא אמר לה לנסוע הביתה ובדיוק בשנייה הזו היא בסופרפארם קונה אנטיביוטיקה.. עכשיו כבר היה לי קר ממש.

חזרתי לחדר. עקבתי אחרי העבודה בקבוצות, עוד קצת הנחיות ויצאנו להפסקה. מהר מהר הלכתי למצגת, לקרוא ולדעת מה עלי לעשות בהמשך ועל מה עלי לדבר. מיותר לציין שהיו  שם דברים שלא ממש הכרתי. עכשיו כבר נעשה לי חם. ממש חם.

חזרנו מההפסקה, הקבוצות הציגו את התוצרים, צחקנו המון, עשינו הכללות היו לנו תובנות, סיכמתי את הנושא כולו, סיכמנו את המפגש, המשובים היו טובים, אנשים יצאו מרוצים.  נפרדנו. אני יצאתי ברגשות מעורבים... הייתי נסערת. הרוח הקרה בחוץ הכתה על פני.

מה, היא לא ידעה שיש סיכוי שלא תבוא? למה לא אמרה לי מפורשות? אם היה שמץ של סיכוי כזה הייתי מתכוננת אחרת על החומר של היום.
ולמה קבעה כזה טיפול שיניים דווקא היום, טיפול עם סיכוי שאולי לא תצליח להמשיך לתפקד. רופא שיניים זה משהו זמין יחסית - למה דווקא על התאריך של היום?

בדרך חזרה הביתה היא סמסה לי שאתקשר אליה.
לא הייתי מסוגלת לדבר איתה. אני כל כך כועסת.

נכתב על ידי , 17/12/2008 23:04   בקטגוריות למה לא?, עבודה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של litana ב-21/12/2008 17:47




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)