הבוקר קמתי מאוחר.משהו שאיננו אופייני לי. כי אתמול בערב ביליתי עד שעה מאוחרת במופע של שלום חנוך...

איזו הופעה נהדרת. שעתיים ויותר של מוסיקה משכרת חושים, את חושי שלי לפחות. 

במקרה הגעתי להופעה הזו ועל זה רציתי לספר.

השבוע, באחד הערבים, בעודי נוהגת הביתה. נפלתי על תכנית ברדיו האזורי. אני אוהבת להקשיב לרדיו ולכל תכניות הפטפוטים המשודרות. כמה שיותר פטפוטים יותר טוב...

הפעם זה היה מגזין ובמסגרתו חידון. מי שידע לפתור – יקבל זוג כרטיסים למופע של שלום חנוך....

ולא תאמינו איזו שאלה זו הייתה:

ממה נהגה להתעצבן הטניסאית מרטינה נברטילובה בעת שהיתה משחקת עם הטניסאית הארגנטינאית גבריאלה סבטיני?

הרי לא היה סיכוי שבעולם שאדע את התשובה לשאלה הזו, אבל... בשעה הקודמת התארחה בתכנית מישהי ובין שאר הנושאים עליהם דברה, הזכירה גם את העניין הזה שבין שתי הטניסאיות...

ואני – שדרכי הביתה הייתה ארוכה מאד, שמעתי....

צלצלתי וזכיתי

התשובה פיקנטית ולכן לא אגלה אותה ואשאיר אותה בתור חידה לקוראים.

על הפרס לזוכה המצטיין/נת אחשוב אחר כך

בקיצור, עבורי זו הייתה זכייה אמיתית מכיוון שאני אוהבת את שלום חנוך מאד. בעיני הוא יוצר מעניין מאד ששיריו רק הולכים ומשתבחים עם השנים. הוא יודע להיות גם זמר מחאה וגם רומנטיקן ללא תקנה.  והכי חשוב, שיריו מדברים לכולם. קהל אוהבי שלום חנוך היה מגוון בגילו. אפשר היה לזהות אותם על פי ההיכרות עם כל מילות השירים, ישנים כחדשים.. האולם היה קטן ואינטימי והשירים זרמו להם במלודיות שונות, רכות וקצביות לחילופין

היה פשוט נהדר.

בחרתי להביא רק שיר אחד. ככה בשביל המתאבן

אדם בתור עצמו הוא גר,

בתוך עצמו הוא גר.

לפעמים עצוב או מר הוא,

לפעמים הוא שר.

לפעמים פותח דלת, לקבל מכר.

אבל...אבל לרוב - אדם בתוך עצמו נסגר.

אדם בתוך עצמו הוא גר,

בתוך עצמו הוא גר.

או באיזו עיר סוערת, או באיזה כפר.

לפעמים סופה עוברת, וביתו נשבר.

אבל...אבל לרוב - אדם גם לעצמו הוא זר.

פינאלה

אמנם קמתי מאוחר אבל זה לא קלקל  את סדר השבת שלי. בשמחה הסתערתי הבוקר על מכון הכושר והבריכה מזמזמת לי משירי שלום חנוך...

היה לי המון מרץ.