להזמנות של טליק אני תמיד נענית. אז לקחתי את השרביט וזה מה שיצא. בעיקרון, אין אצלי מצב של אוהבת וכבר לא יכולה. אם אני לא יכולה אז אני כבר לא אוהבת. אבל בכל זאת אני מכירה בעבודה שהטעמים משתנים ויכול להיות שדברים שאהבתי פעם אני כבר לא אוהבת היום או שיש דברים שהתחלתי לאהוב כעת ושפעם לא אהבתי..

אני אוהבת ללכת למכון כושר. אני אוהבת להביא את עצמי למקומות שהם 'קצה היכולת שלי': בריצה, הליכה מהירה מאד, משקולות. בכל שבוע אני מציבה לעצמי מטרות חדשות וכשאני עומדת בהן אין מאושרת ממני.

אני אוהבת לשחות בבריכה, מצד אל צד, אני שוקעת בערפול חושים שאליו מתלווה בהירות רבה ומיקוד. הבריכות האלה תמיד מסדרות לי את הראש. אני יוצאת מהן מוכנה לפעולה ויודעת בדיוק לאן אני הולכת.

אני אוהבת מרקים. מכל סוג. שיהיה בהם הרבה תוכן מעניין, אני גם אוהבת לבשל אותם, ולאכול אותם חמים. הכי טוב לטבול בהם את הקצה של הלחם הטרי.

יין. יין אדום. בארוחה טובה ואחרי זה ראשי מסתחרר לו בנעימות שכזו..

שלום חנוך ויודית רביץ הם שני הזמרים שאני הכי אוהבת. השירים שלהם, בכל פעם שאני שומעת שיר של שלום או של יודית אני מתרגשת.

אני אוהבת סרטים. בעיקר דרמות, כאלה שמדברים על יחסים. אני אוהבת לשקוע בהם. כשאני שוקעת בסרט בשבילי העולם מסביב לא קיים. וככה גם כשאני קוראת. אני אוהבת לשקוע בספרים. בעלילה, בחיי הגיבורים, בדמויות שלהם...

סקס. אני אוהבת גם. מאד. זה משהו שעברתי לגביו שינוי גדול. פעם זו היתה בעיני חובה. עם השנים גיליתי את נפלאותיו ואני כולי מתפעמת ממה שאני מגלה וממה שאני עוד עתידה לגלות...

אני אוהבת לטייל. אהובים עלי הטיולים מסוג אלה שבהם 'קורעים את התחת'. (מיטיבי לכת?) אני אוהבת את כל מה שקשור בשדה, הקפה, המאכלים שמתקינים מעשבי השדה, לגלות פינות חמד נסתרות. פעם כשהייתי מורה בתיכון. לא היה אף מסע שהחמצתי, כמה שיותר ימים ככה יותר טוב. פעם יצאתי למסע בהריון והמורות נורא כעסו עלי כי הן אמרו שאני גורמת לכך שבעתיד יפעילו עליהן לחצים לצאת. אני צועדת כעת בשביל ישראל ומתכוננת לקטע של  יום השישי הקרוב שעליו יכתב פוסט בנפרד..

אני אוהבת את העבודה שלי. מה אני אוהבת בה? את זה שאני פוגשת הרבה אנשים מעניינים. אני עוברת יחד איתם מסעות מרתקים של צמיחה ושינוי שבהם גם אני משתנה.

אני אוהבת לנהוג. הרבה רחוק. אני מאד אוהבת את תחושת החופש שהנהיגה מעניקה לי.. את הרוח המתבדרת בשערי (כאילו שהיתה לי מכונית עם גג פתוח כמו בסרטים).

אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת את ישראבלוג ואת האנשים ש'פגשתי' כאן

אני אוהבת אנשים אופטימיים, בעלי חוש הומור

זה נראה לי מספיק. נסחפתי קצת, לא?