כשיצאתי מהבית בשמונה בבוקר "הארץ" עוד לא הגיע. בזמן האחרון העיתון מאחר, זה תמיד מרגיז אבל בימי חמישי זה מרגיז יותר בגלל המוסף הכלכלי. בדרך למכונית אני חושבת על היום העמוס שמחכה לי. המון פגישות. לרגע חלפה בראשי המחשבה שאולי הייתי צריכה לוודא טלפונית יום קודם שהכל מתקיים כמתוכנן. אם היה שינוי בודאי היו מודעים לי, אני ממהרת לבטל את החשש הזה שהתגנב לליבי. אני יודעת שזה לא נכון. הם לא היו מודיעים. ככה הם. אבל אולי אתבדה.

מזג אוויר משונה. אביך, חמסיני וקר. קר מאד. אני נוסעת מאחורי טנדר שמוביל פרה בעגלה פתוחה. הפרה מסתכלת אלי תוך שהיא מיטלטלת מצד אל צד, היא מצליחה לייצב את עצמה עד הבמפר הבא. בקפיצה עליו היא שוב מאבדת את שיווי המשקל. אני מנסה לעקוף את הטנדר. הנהג מגביר מהירות. בסיבובים היא מוטחת אל הדופן, מתיישרת בתוך חוסר היציבות של המצב שלה ומביטה בי בעיניים כלות. הנהג לא מוטרד מזה. עוד ניסיון והבנתי שהוא לא יתן לי לעקוף. אני מרחמת על הפרה ומאטה. הוא מאט גם. בבמבפרים כולנו קופצים. הפרה קופצת הכי גבוה.

פגישה עם הצוות בבית הספר הראשון. הפרה נשכחת מיד כשאני שוקעת בשיחה עם אחד מבעלי התפקידים. הם עובדים יפה ואני מתרגשת להיווכח בזה כל פעם מחדש. אני שמה פעמי לבית הספר הבא. קבלת הפנים חמימה מאד. פעם ראשונה שאני שם. ישיבה ראשונה. אני מציגה עצמי לצוות, מדברים על המטרות, אני שואלת שאלות הם שואלים שאלות, תוך כדי השיחה אני רושמת לעצמי נקודות. ככה גם בישיבה השנייה. בשביל פעם ראשונה אני מאד מרוצה. גם הפגישות האחרונות מתנהלות לפי התכנית. אני מקשיבה, אומרת לעצמי שיש המון מה לעשות. רמת הציפיות פה היא בשמים. אני מזכירה לעצמי שצריך להתמקד, שסוף השנה בפתח.

בדלת, לפני שהלכתי, שואל אותי הסגן "מה קרה לך היום?"

"מה קרה לי היום?" אני מתפלאת על השאלה.

"לא יודע", הוא אומר "נורא נהניתי"

"למה אתה חושב שזה קשור אלי?" אני מקשה

"כי לפני שבאת לא היה לי מצב רוח כזה טוב" אמר "אני בטוח שהבאת את זה איתך"

המשפט שלו חייך אותי.

הקור מכה בי ואני ממהרת למכונית. החרמון מתנוסס מולי מושלג כולו. אני נזכרת בפרה מהבוקר שהסכימה לעלות על העגלה מבלי שתדע מה מצפה לה, בדרך הביתה אני מהרהרת במה שהיה לי היום וחושבת על כל האנשים שבאתי אליהם היום, שסומכים עלי ש'נעשה משהו'. בבית גיליתי ש"הארץ" לא הגיע. מאכזב לגלות שאת סומכת שמשהו יקרה וזה לא קורה.

אומרים שבסוף השבוע תהיה סערה. יש סערות מבורכות.

(בשל מזג האוויר, קטע 11 בשביל נדחה לשבוע הבא)