ולא בהכרח קשורות ביניהן...

-          השבוע קבעתי לנסוע עם מישהו. קבענו שעה. הוא אחר. איך שהגיע הוא התחיל מיד לספר למה הוא אחר, ממש שמעתי את עצמי. אמרתי לעצמי שזה בדיוק מה שאני מספרת כשאני מאחרת. זה נשמע ממש לא טוב.

-          ת'אמת. מה אתם עושים כשאתם נכנסים למעלית ובלי שהתכוננתם לזה, איך שנפתחת הדלת, מוטחת בפניכם, במראה שממול, הדמות שלכם שבכלל לא ציפיתם לראות?

-          במגירת הסכו"ם יש לפחות 20 סכינים ו-20 כפות ו-25 מזלגות, אבל כפיות קטנות יש אולי 4-5. בדרך כלל כשצריך כפית קטנה היא נמצאת במדיח.

-          על השולחן שלי יש כוסית עם עטים וטושים. הטלפון מצלצל ואני צריכה לרשום משהו, הראשון שאני מוציאה יבש לגמרי, השני – טיפת צבע שבו מספיקה ל-2 מילים, השלישי – מגמגם, הרביעי – לא עבד מההתחלה. הלחצן של החמישי לא עובד, האת הטוש היבש זרקתי  לפח. "רגע", אני אומרת לשפופרת "אני מחפשת משהו לרשום" הנה אחד עובד. אני נושמת לרווחה. בשיחה הבאה יחזור על עצמו התסריט הזה מחדש. אולי יקרה נס ואחד הלא-עובדים יתחיל במקרה לעבוד..

-          השבוע למדתי להוריד סרטים מהאינטרנט. זה כל כך קל. מי שלימד אותי הזהיר אותי שזה ממכר. ואכן כך היה. ממש התמכרתי. כל השבוע התעסקתי בלחפש סרטים מעניינים וגיליתי שהאינטרנט הוא עולם ומלואו. הסרטים הכי חדשים נמצאים ממש מתחת לאף. רק להושיט את היד ולהוריד... עכשיו אני צריכה ללמוד איך 'ללכוד קטע' בתוך סרט. בשלב הבא אני מתכוונת להביא את זה למפגשים שאני עושה.

-          ביום חמישי נסעתי באוטובוס מתחנת הרכבת לרמת גן. באוטובוס הזה היו בעיקר קשישים וקשישות ועובדים זרים. הקשישים נכנסים לאוטובוס, עומדים ליד הנהג ולא זזים. שאר האוטובוס ריק למדי. הנהג צועק להכנס ואף אחד לא זז. בכניסה נוצר צוואר בקבוק. העומדים בתחנה לא יכולים לעלות לאוטובוס כי הכניסה תפוסה והעומדים במעבר לא זזים פנימה. בסוף מישהו זז קצת ואיפשר להשתחל פנימה, לא לפני שהנהג התרגז וצעק על כולם ולא המשיך בנסיעה. נסיעה של 30 דקות לקחה כמעט שעה. וזה לא בגלל הפקקים.

-          יום שישי הוא לא יום טוב לרחיצת המכונית. 'תוך 20 דקות את נכנסת' הבטיחו לך כשהגעת. את מחכה. עברה חצי שעה. אחרי שחיכית יותר מחצי שעה כבר לא תלכי נכון? אחרי 40 דקות מתחילים עם השואב אבק. את כבר רואה איך כל התכניות של השישי מתכווצות. כל מה שאת רוצה זה שזה יגמר כבר, גם אם את רואה שהוא מחפף, לא תתחילי בזמן הזה להעיר, נכון?

-          כשאני באה למכון כושר בשבת בשעה שמונה כל המכשירים פנויים. כשאני באה ב-8:10 כמעט הכל תפוס ואז אני צריכה להסתפק במה שפנוי באותו רגע. אני מתעצבנת. לא יותר קל להגיע בשמונה?

-          זה במקרה שהסעיף הראשון והאחרון הם וריאציה שונה על אותו נושא..?

-          אם אני יוצאת מכאן עם דבר מה ממשי, הרי זה עם ההכרה הזאת.