לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

תפילה לאלוהי הפקס


תשלחי לי פקס עם חתימה שאת מאשרת. אומר לי הפקיד מהבנק בטלפון. פקס? מה בסך הכל ביקשתי.. לקבל איזה דוח מצב של איזה חשבון והנה הוא מסבך אותי במשימה שאני לא בטוחה שאני מבינה אותה. הבנק. המקום הכי מתקדם עלי אדמות. זה שכשאני מפסידה לוקח ממני כסף כאילו הוא הרוויח, מבקש אישור בפקס. מי עוד שולח פקס בימים אלה, אהה?

אתה בטח צוחק עלי אני אומרת לו. לא, ממש לא, הוא עונה לי בחזרה. אבל אתה מכיר אותי שנים, אתה אפילו יודע להגיד את מספר החשבון שלי באוטומט כשאתה רק שומע את הקול שלי בטלפון. בשביל מה אתה צריך פקס? בשביל האישור, הוא עונה לי. אז הנה אני מאשרת לך בטלפון. לא מספיק הוא עונה לי. אז למה שלא אשלח לך אישור במייל? אני מציעה לו אופציה חדשנית ומקורית. אנחנו לא עובדים במייל, הוא עונה לי. לרגע חשבתי שלא שמעתי טוב. תגיד את זה עוד פעם, אני מבקשת. מצטער אבל אנחנו לא עובדים במייל, הוא חוזר על הדברים שאמר מקודם.

עוד הוא מדבר איתי ואני שוקעת לי בחלומות על הימים ההם שבהם הפקס היה חזות הכל... שיא השכלול הטכנולוגי.. הייתי דוחפת את הדף ("עם הכתוב למעלה או הצד הלבן למעלה?") עד לפתח, שיתפס, מחייגת את המספר, מחכה שהצד השני יענה, לוחצת על  "send" ומחכה שהדף יתחיל לעבור בקצב של צב שיש לו זמן.. אם היה לי מזל הדף היה עובר במכה הראשונה אבל לפעמים הוא היה נעצר. הוא מחכה ואני מחכה. הוא מחכה ואני מחכה, ואז בלי להבין למה הוא היה ממשיך ואני נותרת עם השאלה: "עבר או לא עבר?" ואז צריך לצלצל לבנאדם בצד השני ולשאול: "הפקס הגיע?" והוא היה מבטיח לי שיחזור אלי עם תשובה כי הפקס נמצא במזכירות שנמצאת בקצה המסדרון... ואחרי שעה אני נזכרת לצלצל שוב ולשמוע ש"עוד לא הלכתי לבדוק" ואני מדמיינת לעצמי את ערימת הפקסים שמגיעה למכשיר הזה מכל רחבי הארץ וצריך למיין אותם ובדיוק אז מגיעה שיחת הטלפון שאומרת: "הגיע, אבל רק חצי אפשר לקרוא, תשלחי שוב" ואני מתחילה את הספור מהתחלה.. שמה את הדף ("ישר או הפוך?"), מחייגת, מקשיבה, מחכה, לוחצת, מתפללת, הפקס מתחיל לנוע לאיתו על המסלול. הפעם הוא לא עצר ובכל זאת אני נותרת כשחצי תאוותי: "הגיע או לא הגיע?"

אז מה עושים? אני חוזרת אל האיש בטלפון. יש לך 2 אפשרויות, הוא אומר לי, או שתבואי לכאן או שתשלחי פקס. אלוהים. בשביל מה המציאו את המייל אם לא כדי לחסוך את הצורך המייאש הזה ללכת לפקס ולהתעסק ב"הגיע?" איך הגענו למצב שפקס זה יותר אמין ויותר אותנטי ממסמך סרוק או ממייל שנשלח ישירות מהכתובת שלי?

לרגע היתה לי הברקה להכריז חרם על כל מי שאומר לי "אני מבקש לקבל את זה בפקס", אבל בדיוק נזכרתי שאני מתעסקת עם גוף שלקח ממני 'דמי ניהול' רצחניים בזמן שהקרן שלי צנחה לקרקע וכמעט חדלה מלהתקיים והוא ממשיך להתנהג כאילו אין לו יד ורגל בזה. אני יכולה להחליף בנק אבל מי יכול להבטיח לי ששם לא יגידו לי "את יכולה לשלוח לי אישור בפקס?"

נכתב על ידי , 27/5/2009 23:28   בקטגוריות יש לי צפורים בראש, מתגלגלת  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איתמר סול ב-3/6/2009 16:46




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)