לא רוצה להיות אמא מושלמת

אין סיכוי בעולם שאצליח

למה?

כי אני לא יודעת מה זה בכלל להיות אמא מושלמת.

וגם אף אחד לא יכול להגיד לי מה זו אמהות מושלמת.

כי מה שנראה לי הכי נכון יכול להראות הכי לא נכון בעיני ילדי

אם אני נותנת חופש אז אני מסתכנת בך שיגיד שהזנחתי אותו

אם אני שומרת על כללים נכונים ונאבקת על הרגלים נכונים – יגיד שאני משתלטת.

אם אני מתערבת במאבקים שלו מול העולם – יגיד שאני מגוננת עליו יותר מדי

אם אני נותנת לו להחליט בעצמו – יגיד שאני לא מספיק עוזרת לו ולא נותנת הכוונה מספקת

אם אני מנסה להשפיע על ההחלטות  שלו – יגיד שאני מתערבת יותר מדי

אם אני מדברת איתו על דברים אישיים שלי – יגיד שלא שמרתי על הגבולות שבין הורה לילד

ואם אני לא משתפת אותו בקשיים שלי ובבעיות – אולי יגיד שלא הייתי מספיק פתוחה איתו

בקיצור...

מה הכי נכון לעשות?

לא יודעת

כי אותו הדבר שאני עושה, לפעמים לא יוצא נכון...ולפעמים כן יוצא נכון....

אוף.. התבלבלתי לגמרי

וכל זה נועד לספר שהמתבגר שלי נסע לכמה ימים (לסמינר...) בדרך כלל כשהוא נוסע, הוא לא מצלצל לדווח מה שלומו.

ואני, אחרי שאני מתאפקת ומתאפקת מצלצלת לשאול.. נענית במברקים שהכל בסדר וזהו.

הפעם, סיכמנו שטלפון אחד ביום מיוזמתו זה משהו שהוא יכול לקחת על עצמו.

זה עבד!

ומה אומר לכם? אילו שיחות נחמדות.

הוא סיפר וסיפר, לבד. בלי שאשאל יותר מדי ואני שתקתי והקשבתי.

והיה כל כך נחמד...