לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

היום יום הולדת


איזו מתנה את רוצה ליום הולדת? התשובה לשאלה הזו תמיד נתקעת לי. בדיוק ברגע הזה אני אף פעם לא זוכרת מה מתחשק לי.

הפעם התחשק לי להעניק לעצמי מתנת יום הולדת. ולפני שגם זה ישכח, אני מעניקה לעצמי כמתנת יומולדת פטור קבוע מן הדברים הבאים:

1.      אני פוטרת את עצמי מלהיות הכי טובה כל הזמן. זה מעייף. אני לא תמיד מספיקה ולא תמיד מסודרת ומתקתקת את הדברים ולא תמיד יש לי חשק לעשות דברים למרות שהבטחתי ואני לא תמיד נחמדה ולפעמים בא לי להגיד שנמאס לי ולשבור את הכלים. החלק האופטימי הוא שכשבא לי מצב רוח מדוכדך שכזה - בדרך כלל זה עובר מהר.

2.      אני פוטרת את עצמי מלהיות אם השנה, זו שתמיד קשובה וסבלנית ומבינה, שתמיד יש לה את התשובה הנכונה לשאלה. גם אני רבה עם ילדים שלי, אני מעצבנת, אני לא תמיד מקשיבה, אני חוזרת על דברים 'אלף פעמים' ולא תמיד יש לי סבלנות. אבל אני יכולה להבטיח שהכל בא מאהבה.

3.      אני פוטרת את עצמי מלהשקיע בלהראות טוב כל הזמן. די. עזבו אותכם מזה. מה רע בג'ינס ואיזו חולצת טריקו שזרוקה מלמעלה? מה נדבקנו לתיאוריה ש"הבגדים עושים את האדם?" זו תיאוריה מעצבנת. מעכשיו מה שקובע זה איך אני מרגישה עם מה שאני לובשת וזהו.

4.      אני פוטרת את עצמי מלהיות זו שתמיד מקשיבה ומכילה ומבינה ומקבלת. די נמאס. אני רוצה להיות חסרת סבלנות כשמתאים לי ולא נחמדה כשבא לי ולא להתנהג 'לפי מה שמקובל' כשלא מתאים לי - ולא להרגיש אשמה.

 

ואם כבר נגענו בענייני יומולדת, אז הנה 'אליס מארץ הפלאות' בשיחה עם המפטי דמפטי, ששמה את כל העניין בפרופורציות נכונות:

 "זוהי עניבה ילדה, עניבה יפהפייה, כמו שאת אומרת. זוהי מתנה מהמלך והמלכה הלבנים. וואו!"

"באמת?" אמרה אליס, מרוצה מאד לגלות שהפעם בחרה בנושא מוצלח, אחרי הכל.

"הם נתנו לי אותה", המשיך המפטי דמפטי בקול מהורהר, כשהוא מצליב ברך אחת מעל השניה וחובק אותה בידיו, "הם נתנו לי אותה כמתנת לא-יומולדת".

"סליחה? "אמרה אליס בהבעה נבוכה.

"לא נעלבתי" אמר המפטי דמפטי.

אני מתכוונת, "מהי מתנת לא - יומולדת?"

"מתנה שניתנת לך כשאין לך יום הולדת, כמובן".

אליס שקלה רגע. "אני הכי אוהבת מתנות יומולדת", אמרה לבסוף.

"את לא יודעת על מה את מדברת!, קרא המפטי דמפטי. "כמה ימים יש בשנה?"

"שלוש מאות שישים וחמישה", אמרה אליס.

"וכמה ימי הולדת יש לך?"

"אחד".

"וזה אומר שיש שלוש מאות שישים וארבעה ימים, שאת יכולה לקבל מתנת לא-יומולדת - "

"כמובן", אמרה אליס.

"ורק אחד בשביל מתנת יומולדת, את מבינה. לזה אני קורא תהילה".

 (מתוך "מבעד למראה" של לואיס קרול, תרגום: רנה לויטן)

 

יאללה אני הולכת לחגוג. לישון, אלא מה...

נכתב על ידי , 19/8/2009 01:02   בקטגוריות יש לי צפורים בראש, אופטימי  
90 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-14/9/2009 21:10




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)