משהו בשיחת הטלפון שלנו לא הניח לי.

היא צלצלה לספר לי על התכניות שלה לשנה הבאה. בגאווה גדולה היא ספרה לי על ההצעות שקבלה, מה שהחליטה לקחת, על מה ויתרה. שמחתי מאד לחדשות. וגם פרגנתי לה. באותה נשימה היא ספרה לי שהחליטה לוותר על כל תפקידה בבית הספר שבו היא עובדת. זה קצת הפתיע אותי. יש לה תפקיד בכיר מאד היא ממש כוכב עולה, יש מסלול להתפתחות ולקידום בעתיד. היא עבדה קשה לקבל את התפקיד הזה ומשקבלה אותו – היתה שם פשוט חגיגה. לא הבנתי מה פתאום ויתרה על הכל. כשנפרדנו בסוף השנה היא לא אמרה כלום.

ואז היא שאלה מה דעתי. אמרתי שאני מאד שמחה על הכיוונים החדשים אבל חשבתי שנכון יותר היה לשלב בין הדברים  ולא לוותר על כל מה שעשתה עד היום ושאני מופתעת שככה היא החליטה. הייתי סקרנית לדעת מה גרם להחליט ככה. היא לא בדיוק ידעה להסביר מה הסיבה. מלמלה משהו על המנהל, על היחס שלו. 'מה חדש ביחס שלו?' שאלתי, 'ככה הוא מתנהג תמיד'...

המשכנו לקשקש, רכילויות קטנות על כל מיני אנשים, עדכוני קיץ. זו התחתנה ההיא בהריון. היה שם שם אחד שחזר ועלה לאורך כל השיחה. כשהשם הזה עלה הוא היא היתה מתייחסת אליו בנימה מזלזלת. בכל פעם שהזכרתי את השם הזה התגובה היתה דומה. פעם היתה לה דעה חיובית מאד על המורה הזו. היא אפילו טיפחה אותה ודאגה לה לתפקיד למרות שהיתה די חדשה בבית הספר. הרוח החיובית הזו לא היתה שם הפעם. בשום מצב...

גם אחרי שנפרדנו המשכתי ללכת עם השיחה הזו בראש. משהו בדרך שבה דיברה על האשה ההיא לא הניח לי. זכרתי שבהתחלה היה שם המון פרגון ביניהן. אפשר לאמר שהראשונה גידלה את השניה. זה התחיל להשתנות מתישהו בגלל המנהל. החברה שלי היתה תמיד זו שמועדפת עליו.  הוא קידם אותה וטיפח אותה ונתן לה תפקידים ושלח אותה לכל מיני קורסים. היא תמיד האשה היחידה בסביבה, בקרב חבורת גברים וזכתה ליחס מיוחד. תמיד מועדפת. עד שזרח כוכבה של השניה אצל המנהל. הוא חיפש מישהו לתפקיד חדש ומצא אותה. החדשה, כל כך התרגשה מן ההזדמנות הזו שניתנה לה שהתחילה לכרכר סביבו ולהפגין את כישוריה הנשיים, כיוון שכישוריה המקצועיים לא היו טובים במיוחד, היא הפכה את המנהל לזה שמלמד אותה. זה מצא חן בעיניו. הוא לא היה אדיש לזה ומהר מאד היא הפכה להיות חביבתו.... עכשיו היא זו שנשלחה לכל מיני קורסים והופיעה בשם ביה"ס בכל מיני הזדמנויות....ככל שקרנה של זו החדשה זרח ועלה כך הלך והתעמעם אורה של השניה..

התגובות שלה היו כאלה שבכלל לא הכרתי. היא ניסתה לקנות את מקומה מחדש. היו לה התפרצויות. היא עשתה ברוגז. כמה פעמים התפטרה מתפקידה וחזרה בה אחרי כמה שעות. והמנהל בשלו. בסוף זרקה הכל מאחורי גבה והלכה.

קנאת נשים...