לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

עכשיו באמצע החיים


בשבת נחגוג 90 לחמותי. אנחנו עורכים מסיבה משפחתית מורחבת במקצת. הנכדים לחצו. כל אחד קיבל משימה. אני סורקת את כל התמונות שלה למחשב, ממיינת אותן לכדי אלבום מקוצר של חייה. תמונות בשחור לבן, חלקן מצהיבות, האיכות הירודה לא מצליחה לעמעם את הסיפור שעולה מהן. 90 שנים של חיים עשירים מתגלים לפני כשאני מדפדפת בין הדפים השחורים של אלבומים מצהיבים. בבת אחת נפרשים לפני כל חייה כילדה שאיבדה את אביה בגיל 6, קשיי הפרנסה של אמא שמגדלת 3 בנות קטנות. אני נשאבת למסע שלה, לנפתולי חייה. עוקבת בסקרנות אחרי כל האירועים שעיצבו אותה במשך השנים ולאט לאט המסע שלה הופך להיות גם המסע שלי. אל עצמי. מילים כמו סופיות, בדידות, חרות ומשמעות, מקבלות אצלי עומק של מודעות. תוך כדי הנבירה אצלה, אני מחפשת  משמעות אישית בתוך עצמי. אני מנסה ללמוד מה הוא הדבר הזה שהופך את החיים למלאי משמעות.

אני רואה את התמונות. עוקבת אחרי הנערה הצעירה שמבלה את עיתותיה בלימודים ובצופים, הופכת לאשת איש ולאמא ולסבתא. החיים מתקדמים קדימה. הדפדוף באלבומים ממחיש את זה היטב. בכמה שעות של דפדוף אני עוברת על פני חייים שלמים: בית ספר, צופים, בילויים עם חברים, התאהבות ונישואים, עליה לארץ, המעברה, ההקלטות, ההתערות בארץ..

הפרדוכסים של החיים מתבהרים לי כעת ביתר שאת. אני מבינה שהחיים זה דבר והיפוכו. אוסף של פרדוכסים. מצד אחד החיים מתקדמים קדימה. יש משברים, יש אובדן, התמודדות עם שינויים מתוך הכרה שאין זמן ושהכול זמני וחולף. אבל בתוך זה יש גם בהירות והחלטה מה חשוב באמת ובמה כדאי להתמקד. הדינמיקה הרגשית הזו מעניינת..

המסע אל חייה של אשה שאליהם פלשתי במקרה, במסווה של 'אני צריכה תמונות לסרט' הפך להיות המסע לתוך עצמי.

אני חשה שאני כעת בתקופה שהיא חיבור בן ה"יש" ל"אין". בין מה שהייתי פעם לבין מה שיהיו חיי בעתיד. אני הופכת להיות מה שאני עושה לעצמי, אני מתבוננת בכל מה שאני יודעת על עצמי, יש בי יכולת של השלמה וקבלה מתוך התבוננות על עצמי ועל מהלך חיי, ומתוך זה אני רוצה לעצב את ההוויה שלי קדימה. האופטימיות שלי היום היא לא זו של גיל הנעורים. היא אחרת. באופטימיות הזו יש רצון  ליצירתיות מעמיקה שבאה מתוך עצמי.

אם עד כה הייתי עסוקה בלהשיג את מטרות החיים,  בלהתבונן החוצה. כעת ההתבוננות שלי היא פנימה. אני מגלה בתוך עצמי חלקים שלא הכרתי מספיק. אני רוצה לרדת לעומקם, לפתח את מה שעד כה היה רדום כדי לממש את עצמי בצורה מלאה. אני מחפשת את הקול הפנימי שבי ולהתחבר אליו.

עכשיו אני רואה את התמונות של חיי נעות לנגד עיני. אולי פעם מישהו יעשה מהם סרט גם.
נכתב על ידי , 31/8/2009 11:47   בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, מכירה את עצמי  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *צופה מהצד* ב-4/9/2009 19:17




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)