כבר מזמן אני רוצה לכתוב על ענייני תחזוקה שוטפת. לא. לא של מכוניות. שלנו. של הנשים. שלי כאישה. אבל מרוב שאני עסוקה בזה אני לא מוצאת זמן לכתוב על זה.

תחזוקה זה אומר כל מה שאנחנו דוחסות לסדר היום שלנו אחרי העבודה, הבית, הקניות, הילדים וכו' וזה מה שיביא אותנו לצאת החוצה במצב סביר, גם אם זה רק לקניות או להחזיר את הילד מהחוג..., כך שאם יפגוש אותנו מישהו מוכר אז לא נסמיק מרוב מבוכה ..

תחזוקה שוטפת זה כל הדברים שצריך לעשות מדי יום או מדי שבוע או מדי חודש, כדי לשמור פחות או יותר על המצב הקיים. כמו השיער, הרגליים, הצפורניים, המשקל, המכון כושר ושאר ירקות

אז קודם כל השיער. שיער זו בעיה רצינית. צריך להשקיע הרבה זמן כדי שהוא יראה טוב. הרבה זמן זה אומר לחפוף (כל יום? כל שבוע?) לעשות פן, בבית או ללכת למספרה. אני הולכת למכון כושר על בסיס קבוע וגם לבריכה מעת לעת – ואז אני צריכה לעשות התאמה בין הפן לבין זמני הבריכה וזמני מכון הכושר. כי אחרי פן אין מכון כושר.. בקיצור, לוגיסטיקה ממש מורכבת במיוחד אם נוסיף אותה לשאר המטלות והעיסוקים שלי.

אני יודעת שהפתרון הוא ללמוד לעשות פן בבית לבד. את זה לא הצלחתי ללמוד אף פעם. כל פעם יש לי כוונות, אני מצטיידת במכשירים המתאימים, מוצאת פינה בבית שאוכל להשתלט עליה לכמה שעות, אבל אחרי הניסיון הראשון אני מבינה שלא לזה נועדתי... בשביל זה יש מספרות. פתרון אחר הוא שיער קצר אבל מה לעשות שאני אוהבת שיער ארוך?

והשמפו.. ניסיתם לאחרונה לקנות שמפו? כל אחד זו נוסחת קסם. אני עומדת שעה ליד המדף במטרה למצוא מה הכי מתאים לי. ובאמת, מה מתאים לי? האם מתאים לי שמפו לשיער יבש עם קצוות מפוצלים או  זה לשיער שמן עדין או לשיער צבוע. לא ידעתי שיש שמפו לשיער בלונדיני. למה לבלונדיניות מגיע שמפו מיוחד? ויש את הקרמים לשיער. יש את אלה ששמים בזמן המקלחת וצריך לחכות כמה דקות. כמה דקות? מה קורה אם לא מחכים...?ויש קרם לשיער אחרי המקלחת. ויש מסיכה לשיער. מה זה כל הטכנולוגיה המתקדמת הזו? למה אי אפשר פשוט לכתוב שמפו וזהו?

לפעמים אין ברירה וצריך ללכת למספרה. מספרה זה תמיד זמן. הרבה זמן. כמעט אף פעם את לא מתיישבת על הכסא של הספר שעה שהוא הבטיח לך. זה תמיד 10 – 15 דקות אחרי.. לא רציני. כל הדחיות הקטנות האלה גורמות לך שילך לך כל האחר צהרים הפנוי היחידי שיש לך השבוע.. כמה תכניות היו לך על הזמן הזה..הכל מתבטל. מזל שזה לא כל שבוע.

אני תמיד לוקחת איתי ספר למספרה. אבל במקום לקרוא אותו אני מתנפלת בשקיקה על שבועוני ה"לאשה" שמפוזרים שם בכל מקום. אני תמיד מחפשת את הגיליון האחרון, כאילו שזה בכלל משנה באיזה תאריך הוא הודפס, המאמרים שבו הם על-זמניים. אני קוראת מאמרים על זוגיות ועל סקס ועל יחסים ומתעדכנת בכל מיני רכילויות וחידושים שאחר כך עולים לי עוד כסף ועוד זמן...

המשך יבוא...