אני אוהבת מילים – אני זקוקה למילים
מחשבות שאינן נאמרות מכניסות אותי לחוסר שקט
אני רוצה להעביר את המחשבות והרגשות שלי למילים ברורות ונקיות שאין עליהן מחלוקת.

אבל גם אני, שאני מאד זקוקה למילים, לא עושה את זה 
אולי מפני שיש לי החשש מפני התגובות של הצד שכנגד,
שזה יגרום למצבי רוח רעים או אי הבנה.
אני רוצה להיות במצב רוח בלתי נסבל מפעם לפעם ולא לשמור על ארשת של נימוס ואיפוק.

מתחשק לי לצעוק בכל כוחי ולהגיד" "די!" ולהגיד.
רוצה ללכת אחרי הדחפים שלי אבל אין לי האומץ הספונטני הדרוש לעשות זאת.
במקום זה אני יוצאת למקומות ששם אני יכולה לתת לזה ביטוי: לשחות, לרוץ, ללכת.
הולכת עד הקצה.
לפעמים זה קצה יותר מדי ואז זה כואב
אני כואבת כדי להתגבר
אני יודעת ששום דבר לא נשאר כמו שהוא לאורך זמן רב, אפילו לא כאב, גם לא כאב נפשי.
אני מוציאה את זה. נותנת לו לעבור. נותנת לו ללכת....