לפני שבועיים הוא דיבר אלי מלמטה למעלה. לפני שבוע הדיבור שלנו היה בגובה העיניים. השבוע הוא כבר הסתכל עלי מלמעלה.

דיבור בגובה העיניים אפשרי כעת רק בישיבה. וגם זה לתקופה קצרה...

השבוע צלצלתי הביתה וענה לי קול גברי לא מוכר. חשבתי שהתבלבלתי. ניתקתי וחייגתי שוב. אותו הקול בטלפון... בקשתי את.... והוא ענה לי בבדיחות: "אמא... זה אני...." באמת...?

אתמול בערב נתתי נשיקת לילה טוב לילד עם קול מצפצף.. בבוקר הקול הזה הפך לבס.

מן הנעליים שקנינו בתחילת השבוע נפרדנו, חדשות לגמרי, בסוף אותו שבוע.

הבוקר פיניתי את הארון שלו לטובת מסע הקניות הדחוף שערכנו אתמול.

שלשום הוא הלך לישון כשהוא מדיום (M) אתמול בבוקר קם XL.

יכול להיות שכשאני הייתי בגילו, הקצב היה יותר איטי?