אחר צהרים אחד אחרי ששבתי חצי מתה מיום ארוך ומעייף נפל לידי איזה עיתון שקוראים בזמן שאין חשק לכלום. תוך שאני מעלעלת בו והופכת את הדפים נתקעתי על מאמר שעוסק בוויטמינים. היתה שם סקירה על כל מיני ויטמינים ועל התועלת שהם מביאים לגוף וכל מיני המלצות מה כדאי לקחת לשיפור איכות החיים. ברגע אחד חלפה לי כל העייפות. אמרתי לעצמי שזה לא שאיכות החיים שלי סובלת ממשהו, אבל אם אפשר לעשות לה קצת יותר טוב, אז למה לא ללכת על זה? קראתי בעיון מה שכתוב והחלטתי ללכת על משהו נחמד שנקרא ויטמין B-3 (הידוע גם בשם ניאצין)...

באתר החברה המפיצה סופר עליו שהוא ויטמין B3 חשוב למניעת אנמיה וירידה בחלבונים בדם, מאזן רמות גבוהות של כולסטרול, מעלה את הכולסטרול הטוב, שומר על בריאות העור ומקטין עוצמת כאבי ראש. עוד נאמר שם שבמינונים גבוהים עלול B3 לגרום לתופעות ה"בעירה" - אדמומית בעור החולפת תוך זמן קצר. בשביל ההתחלה, החלטתי ללכת על מינון נמוך. משהו סביר למדי.

לא התעכבתי להתעניין יותר מדי. בסך הכל ויטמין או אם תרצו תוסף מזון, ככה קוראים לזה. בסופר פארם בדיוק נגמר. בבית מרקחת השכונתי מצאתי אחד במחיר מבצע. 'הכי טוב לקחת את זה עם ארוחת הבוקר' אמרה לי הרוקחת. בשישי בבוקר לקחתי קפסולה אחת עם ארוחת הבוקר. בשבת בבוקר במכון כושר היה לי קצת חם. חשבתי שזה בגלל האימון ובכל זאת זה היה מוזר כי אף פעם לא חשתי חום מהסוג הזה בזמן האימון. חשבתי לתומי שאולי הגיעו אלי גלי החום שכולם מדברים בהם.. אחרי האימון, בארוחת הבוקר לקחתי עוד אחת. גם הפעם לא ייחסתי חשיבות לתופעת החום שפקד אותי מעת לעת ובטח שלא קישרתי בינן לבין שתי הקפסולות שלקחתי בארוחת הבוקר.. בשבת בערב תופעות החום הזה היו כבר קצת יותר מדי מוזרות אבל אני חייבת להודות שלא קישרתי בינן לבין הוויטמין החדש. ממש לא.

ביום ראשון בבוקר כבר הייתי ממש חמה. חמה כל כך שנראיתי כמו אחת שכרגע יצאה ממיטת שיזוף...לוהטת לגמרי.. הפנים, הידיים הכל היה אדמומי לגמרי... בדרך לעבודה החלטתי לבקר את הרופא שלי. לבוא אליו זה אומר שחצי בוקר הלך לי. הוא אוהב לדבר, בדרך כלל יש לנו שיחות על המוזיקה שהוא שם ברקע..אחר כך הוא מתעדכן במה אני עושה, ואף פעם הוא לא שוכח לשאול מה עם הבדיקות שלא עשיתי.

איך שראה אותי הוא חייך ושאל 'מה כבר עשית?'... אמרתי לו שלדעתי שום דבר וככה מהצד הזכרתי לו את הוויטמין ההוא...אולי זה ה-B-3 אמרתי, רק התחלתי ביום שישי, 3 קפסולות עד היום... הוא הביט בי במבט מתפלא. איך הגעת ל-B-3 שאל, ואני ספרתי על המאמר בעיתון.. הוא נתן בי מבט נוזף משהו ואמר שזו נראית לו תגובה אלרגית מאד חריפה..

תן לי משהו להרגיע, אמרתי לו. רגע, הוא אמר, קודם אני אבדוק מה זה יכול להיות. שניות ארוכות ישבתי שם בשקט בזמן שהוא הציץ בכל מיני ספרים של תרופות ובאתרים באינטרנט ואחר כך הסתכל על הבדיקות שלי שהיו אצלו במחשב וכל הזמן הזה הוא גם מלמל שהוא לא מבין בשביל מה אני צריכה את זה.. ואז אמר לי שבשביל לקחת את הוויטמין הזה צריך לקחת חצי שעה קודם כדור אחד של אספירין לדילול הדם כי הוויטמין הזה מרחיב את כלי הדם.. ומזה באה האדמומית שאצלי נהפכה לאדומה ממש... ממש תגובה חסרת פרופורציות...

בסוף, אחרי שאמר את דעתו שבאוזן שלי נשמעה כמו נזיפה, רשם לי משהו להרגיע ואמר לי שאם אני בכל זאת מתעקשת על הוויטמין הזה שאעשה את זה כמו שצריך, עם אספירין קודם וכו'... יצאתי ממנו אדמומית, חמה ונזופה בניסיון נואש להספיק את סדר היום שלי שהתבלגן לגמרי.

שלושה ימים לפחות עברו עד שנפטרתי מכל תופעות החום המתפרץ הזה. לא נראה לי שאתעקש על הוויטמין הזה..