לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2010

התגעגעתי אז באתי


מפגשים מהסוג השלישי

 

פגשתי אותם בכניסה לבריכה. ליד המקום שבו משלמים. נראו קצת חריגים בנוף שאני רגילה אליו. שלושה גברברים צעירים. הם לבשו רק בגד ים ומעליו מגבת. המגבות ניסו ללא הצלחה להסתיר גוף לבן ושרירים רפוסים והתחלות של כרס קטנה. את הפיאות אי אפשר היה להסתיר. חרדים, אצלנו? הם הלכו ישר לבריכה ואני הלכתי למלתחה להתלבש. אחרי כמה דקות נפגשנו שוב. שחינו במסלולים מקבילים כשרק חבל אדום מפריד בינינו. אחר כך הם הלכו להשתכשך בג'קוזי ולהזיע קצת בסאונה. הם בכלל לא נראו מוטרדים מענייני פרישות והפרדה בין גברים ונשים.

 

חזל"ש

 

אני לא טובה בחופש. החופש מבלבל אותי. אני טובה יותר בשגרה. השבוע חזרתי לשגרה. הצפיפות של המשימות וההתחייבויות עושה לי טוב. אני מרגישה איך החיוניות חוזרת לזרום מחדש בעצמות שלי. בשנה הבאה יהיה לי קצת יותר חופש. אני צריכה ללמד את עצמי ליהנות מזה קצת יותר.

 

ביקור אצל הרופא

 

היום הייתי אחרונה. תוך 5 דקות גמרנו לדבר על הסיבה שלשמה באתי, לארגן את כל הרצפטים ולקפל אותם יפה. יאללה תסגור אמרתי לו, יש לי עוד מה לעשות הוא אמר, חשבתי שהוא מתכוון לסיכומי היום. הוא חשב משהו אחר, תוך שניה הרים מסך מקופל והתחיל לשחק freecell. הייתי קצת מופתעת. הוא הסביר לי שהוא באמצע טורניר של מספר המשחקים שישחק מבלי להפסיד.. זה היה משחק האחרון. ישבנו ביחד לפתור את הצרוף הזה..אחרי כמה נסיונות כושלים נמצא הפתרון. עכשיו אפשר היה לסגור וללכת..

 

פייסבוק

 

בהתחלה חשבתי שזה לא בשבילי. במשך הזמן למדתי את היתרונות. הוא מאפשר לי לעדכן ולהיות מעודכנת און-ליין (כמעט) בחיי הילדים שלי והחברים והמשפחה, לפעמים זה גם מלווה בתמונות. ככה אני יודעת מי מתחתן, מי נולד, מי נוסע לחופשה, הכל קצר ופשוט. זה מפתה לשמש תחליף לפוסטים, במיוחד בתקופות שאין זמן והכל נורא לחוץ ומסובך. כמה משפטים קצרים והכל מסודר. ברור שזה לא תחליף לפוסט של כמה מאות מילים, אני יודעת את זה, אבל כשיש הרבה עבודה ועסוקים, זו התוצאה..

 

אגו

 

אני משתתפת בקורס קצר. כל הלמידה היא בדרך של התנסות ואחר כך משוב. משוב זה סוג של ביקורת. לפי התגובות אני לומדת שחלק מן האנשים כבר מזמן לא היו בצד של מי שמקבל משוב. הם רגילים להיות בצד של זה שנותן משוב לאחרים. משוב הוא משוב, כמה שלא תעטוף אותו בעטיפות של צלופן עם סרט ורוד – בסוף צריך להגיד משפטים כמו 'רצוי לבדוק את היחס בין הזמן שהושקע לתוצאות המשימה' 'שמת לב שלא כל חברי הקבוצה השתתפו?' ודומים להם. לפעמים אנשים יוצאים מהמשוב ממש פגועים. לא תמיד אני מבינה למה. הרי באנו ללמוד, לא?

נכתב על ידי , 18/8/2010 06:50   בקטגוריות מעבירים את הזמן, סיכומי ביניים לצורך העניין  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמזונה ב-20/8/2010 06:47




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)