במזג אויר סוער כמו זה שיש כאן השבוע, לא באמת משנה מה לובשים – הבגדים ממילא נכנעים לרוחות הפראיות ומתכופפים ממצד לצד ללא שליטה. אפשר להישאר בבית ולחכות שהכל ירגע, או  'ללכת' עם מזג האוויר הזה. לזרום איתו כמו שזה מתבקש.

החורף אצלנו לא סובל יותר מדי ממצבי רוח משתנים. לא קר מדי, לא חם מדי. בינוני כזה אפילו פושר. השבוע היה קר מאד. בתוספת הרוחות זה היה ממש מזג אוויר של אירופה. אני מפנטזת על מעיל כבד אבל מוותרת עליו. יותר נוח להסתובב עם משהו קצר שמאפשר לצאת ולהיכנס לאוטו בקלות. עם זה אני מסתדרת בקלות.

אני אומרת לעצמי שלא צריך לקחת את החורף יותר מדי ברצינות. זוהי עונה שאין בה יותר מדי דרמות ובגלל זה היא מושלמת ללבוש לא דרמטי. מספיק לזרוק איזה סוודר ומעיל ולצאת החוצה, ואולי אפילו לקחת מטריה למרות שזו כבר באמת הגזמה כי מה כבר יכול לקרות? מקסימום ארטב קצת או שמכונית מזדמנת תשפריץ מים על המגפיים החדשים שקניתי. כי זה מה שקורה כשיוצאים מהבית במזג אוויר כזה.

החורף הוא שיבוש סדר. צריך להוסיף שכבות על שכבות על שכבות עד שמגיעים לעצם העניין. בדיוק מהסיבה הזאת המין, למשל, בחורף הופך אטרקטיבי יותר. בגלל עצם השכבות. בגלל תנועת השכבות שדורשת להסיר ואחר כך לכסות.

החורף גם מאפשר ליצור מראה בלתי נשכח, בכל הקשור בללבוש את הדבר הנכון. זה הזמן לקחת את הלבוש הבסיסי ולהוסיף עליו את הדבר הקטן הזה שיהפוך אותו מבלתי נראה לבלתי נשכח. צעיף קטן או חגורה דקיקה או צמיד יכולים לחולל מהפכה במראה החיצוני.

כי ככה זה עם החורף. דווקא הדברים שלא שמים לב אליהם הם אלה שמשנים. דווקא הקטנוני הזה יוצר את התמונה הבלתי נשכחת שאחר כך נלך איתה במחשבות עוד שעות ארוכות. הפרטים הכמעט בלתי נראים הופכים להיות חשובים יותר מאלה שבולטים לעין. רק למי ששם לב, כמובן.