מה עוד לא נאמר על הקשר שבין האישה לתיק שלה?
אני החלטתי לבחון את הנושא הזה לעומקו...
טוב, לא בדיוק לבחון... שלא יווצר הרושם שיש כאן איזה מחקר שדה מתוכנן...
אתמול יצאתי מן הבית עם מיליון שקיות ותיקים שהכנתי לכל מיני מטרות, והתיק שלי....?
יצאתי מן הבית ללא התיק....
מתי גיליתי את זה? מתי שבדרך כלל מגלים דברים חשובים. באמצע הדרך. הייתי כבר מאד רחוקה מן הבית. הייתי בדרכי לפגישה מאד חשובה שלא יכולתי להרשות לעצמי לאחר אליה אחרי שבפעם הקודמת לא הגעתי אליה בגלל תאונה....
בקיצור. לא נעים.
מה אני עושה בכאלה מקרים?
ברגע הראשון הייתי בהלם.
מיד לאחר מכן עשיתי הערכת מצב של גודל האסון.
מה יש בתיק שאני כל כך זקוקה לו ושבלעדיו חיי אינם חיים?
הטלפון הנייד – היה איתי. זה צמצם את מימדי האסון לחצי.
המחברת שבה אני מנהלת את כל הרשימות שלי – גם היא היתה איתי
יומן הפגישות שלי – ממילא אני זוכרת הכל בראש.
ספר הטלפונים – נמצא גם בזכרון של הטלפון (וגם הפגישות...)
כלי האיפור שלי – לא ממש נורא. אני כמעט לא משתמשת בהם במהלך היום...
הארנק – כאן היה רווח נקי כי זה אומר יום ללא בזבוזים....
הדבר שהכי הדאיג אותי היו רישיונות הנהיגה
זה דווקא היה טוב.... סוף סוף נסעתי כמו שצריך, לפי חוקי התנועה... כדי שהמשטרה לא תעצור אותי....
אבל תראו מה שהרגלים עושים לאדם.
מצד אחר - כל היום הסתובבתי בתחושה שחסר לי משהו.
מצד שני – אתמול לא הייתי מודאגת בכלל שמשהו ילך לאיבוד
כי מה כבר אוכל לאבד?
באמת מה...?