אם זה מעניין אתכם (איך לא....)
אז כותבים עלינו מאמרים בעיתונות..
דוקטורבלוג כתבה מאמר על הבלוגים
את המאמר תוכלו למצוא בקישור הבא:
http://www.itu.org.il/PaperArticles/ViewPaper.asp?msid=4
זהו האתר של כתב העת "פנים"
באתר הזה תלחצו על הסרגל בצד (רשימת גליונות נוספים)
לכו לגיליון האחרון שמספרו 30 (חורף 2004)
שם חפשו את המאמר לפני אחרון שכותרתו:
של מי הבלוג הזה לעזאזל - כרמל ויסמן
טוב, זה לא בדיוק העיתון הנפוץ ביותר במדינה
אבל גם זה משהו. תודו.
אני מביאה לפה רק קטע אחד לשירות הציבור:
אחת התופעות הרווחות והמוכחשות ביותר ב"ישרא-בלוג" היא שבלוגרים רבים לא באמת קוראים את החברים שלהם. פעמים רבות הם מגיבים בלי לקרוא את כל הרשומה, וודאי בלי לקרוא תגובות אחרות. כל בלוגר רוצה "לצאת בסדר" עם שכניו, שהוא מחבב באמת ובתמים, אך אינו עומד בקצב העדכונים שלהם. כשהוא כבר קורא אחת הרשומות, אין לו סבלנות לעיין ב-70 תגובות לה. רבות מהפעולות התקשורתיות של הבלוגרים אינן עוסקות במסרים. הם מגיבים כדי להנכיח את עצמם, כדי לבטא אכפתיות לחבריהם, ותוכן התגובה משני. התקשורת הופכת לפעולה חברתית, לריטואל. התגובה כשלעצמה משרתת את צרכיו האישיים של הבלוגר, או את חלקו באינטראקציה עם חבריו.
במרחב שבו היוצר מאבד בהדרגה את השליטה בטקסט שלו, הוא מוצא עצמו נאבק על המסר התקשורתי, אם היה לו כזה. הבלוגינג הוא מציאות של מאבק תקשורתי ובלוגרים נאלצים לעשות מאמץ רב בתגובות אצל אחרים ובתזמונים המתאימים, כדי שאנשים ייחשפו למסר שלהם. אם הם יגיעו מאוחר מדי ויהיו יותר מדי תגובות, רק אנשים מעטים יקראו אותם והמסר לא יעבור. המסר, מונח תקשורתי בסיסי כל כך, מאותגר ונשחק בתרבות התקשורת החדשה הזאת.
מה תגידו לזה?