השבוע התקלקלה מכונת הכביסה של השכנה שלי
עד שיוחלט אם מתקנים או קונים מכונה חדשה, נפגשנו לקפה על גיגית של כביסה וקשקשנו...
התברר לי שבבית שליד, בעיצומו של החורף, התחוללו דרמות של ממש...
בדיוק בזמן הזה, כשכולם מכונסים בדלת אמותיהם ולא מעזים להוציא את האף מהבית
כבר יותר מ-15 שנים שהם ביחד. לשניהם זו זוגיות שנייה.
פרק ב' לא רע.
בסך הכל חיים די יפה.
הילדים שלה. הילדים שלו. כולם מסודרים. היחסים בין כולם טובים.
אחת הבנות מהצד שלו בדיוק כתבה את התזה שלה.
לפרק הזמן של הכתיבה (ומי יודע כמה זמן זה לוקח...?) הוא הציע לה לבוא לגור איתם.
בהתחלה חיו בהרמוניה בשלישיה
אבל שלישיות, זה מספר מועד לפורענות... כמו שכולם יודעים..
תוך תקופה לא קצרה, נוכחות כותבת התזה עברה מכתיבה בלבד להתערבות יותר משמעותית בחיי הבית.
לגבר היתה בעיה. למי יתן את קולו? במי יתמוך?
הוא החליט לא להתערב.
שיסתדרו הנשים בעצמן. שישברו את הראש לבד...
בוקר אחד, אחרי כמה חודשים, ארזה זוגתו את חפציה ובפתח הדלת הודיעה לו "או אני או היא"
ונעלמה.
הבת שזכתה בכל הקופה לעצמה היתה די מרוצה.
סוף סוף יש לה את כולו לעצמה....
אחרי חודש, ארזה גם כותבת התזה את חפציה ועברה לכתוב במקום אחר....
הלחצים של בני המשפחה הבהירו לה שהיא הרחיקה לכת בכתיבה קצת יותר מדי....