מכירים את הסיפור על "תיבת פנדורה"?

פנדורה הייתה האישה הראשונה שיצרו האלים. הם בראו אותה יפהפיה ומושלמת, ושלחו אותה כעונש אל אפימתיאוס הטיטאן ואחיו פרומתיאוס.

וכל זה למה? כי השניים האלה הם שיצרו את האדם הראשון ואח"כ גם גנבו את האש האלוהית ומסרו אותה לאדם. כעונש על מעשיהם נשלחה אליהם המתנה הזו בדמות פנדורה היפהפיה.

אפימתיאוס התהלב מאד מהאישה היפה שקיבל והכניס אותה לביתו.

בבית הייתה לו תיבה, ובה נשארו מרכיבים שבהם לא השתמש כשיצר את האדם.

אמפימתיאוס הזהיר את פנדורה לבל תפתח את התיבה.

ההמשך ידוע: פנדורה היתה סקרנית מאד ופתחה את התיבה. ואז פרצו מתוכה מחלות, ייסורים, קנאה, זעם ונקמה. הם התעופפו החוצה, התפזרו בעולם, ומאז הם ממררים את חיינו.

פנדורה המבוהלת ניסתה לסגור את מכסה התיבה, אך איחרה את המועד – כל הצרות כבר היו בחוץ. בתיבה נותרה רק דמות אחת קטנה – התקווה. התקווה הזו, היקרה מכל, היא נחמתו של האדם על כל התלאות והייסורים שיבואו עליו בחייו, והיא שתיתן לו את הכוח לעמוד בהם.

אנחנו משתמשים במונח 'תיבת פנדורה' בדרך כלל, בשביל לתאר איזה מהלך בלתי הפיך שבו ברגע שהתיבה הזו נפתחת, כל הצרות יוצאות ומתרגשות על מי שמעורב במהלך הזה, כמעט מבלי יכולת לשלוט בזה...

פתיחת התיבה – זה עצם העניין המרכזי פה.

'לפתוח או לא לפתוח'? – זה בשליטתנו?

האם ניתן לפתוח אותה מתי שבא לנו, כשזה נוח לנו?

האם אנחנו יכולים למשל להחליט שלא לפתוח אותה?

לכאורה, נראה כאילו שזה בשליטתנו. אבל זה לא.

התיבה נפתחת מתי שהיא נפתחת, בזמן שלה ובדרך כלל ברגע הכי לא מתאים...

אבל אולי יש בזה משהו מנחם.

כי ברגע הזה, הכל חשוף וגלוי אז יותר גרוע כבר לא יכול להיות, נכון?

כשהתיבה נפתחת והכל יוצא החוצה, עכשיו אפשר סוף סוף להתחיל להתמודד עם הדברים באופן אמיתי וישיר.

ובעיני זה טוב.

אולי זו המשמעות של התקווה שמצוייה בתחתית של תיבת פנדורה

יחד עם זה, תמיד קיימת האפשרות של חוסר רצון להתמודד עם הדברים...

וזה אומר שכאן מתחילים לבנות 'תיבת פנדורה' חדשה...

בקיצור, מקווה שהבנתם...

אני לא!