מדי פעם היא מצלצלת אליו להתעניין בשלומו.
שנים שהקשר הזה נמשך ככה
משהו שהיא חשה כלפיו. לא יודעת להסביר לעצמה את זה
מרגישה שחייבת.
בדרך כלל הוא עצוב. טיפוס די מלנכולי
הוא תמיד אומר לה במילים שהוא שמח לטלפון שלה אבל בקול שלו זה לא נשמע ככה
גם הפעם התכוננה לשיחה מסוג השיחות האלה שצריך להפיח בהן רוח חיים...
הטלפון צלצל.
קולו המוכר ענה. הפעם היה שמח באופן יוצא דופן. לא מכירה אותו כזה שמח.
"בדיוק חשבתי עליך" אמר
"באמת חשבת עלי...?" התפלאה
"לא תנחשי מה אני עושה עכשיו" אמר בקול עליז שלא הכירה
"אתה בטח תגיד לי" ניסתה להישמע לא סקרנית במיוחד
"אני עומד פה עם עוד 2 אנשים ואנחנו מדברים עליך" המשיך מתעלם
סקרנותה גברה
"עלי? מה פתאום עלי? הם מכירים אותי?"
"בודאי. גם את מכירה אותם: תולי והג'ינג'י, זוכרת?"
שתיקה השתררה בשני צידי הקו
זוכרת. משהו זז בה.
לפני שנים אחד מהם היה אהוב שלה.
"...על מה אתם בדיוק מדברים?" שאלה מהססת
" שלושתנו עומדים ומעלים זיכרונות.... הזכרנו את זה שכולנו היינו מאוהבים בך....."
.................
"את שם?" שאל
"לא ידעתי" אמרה שוברת את השתיקה
"באמת?" אמר
"באמת" אמרה "על אחד ידעתי אבל עליך ועל הג'ינג'י – לא...."
"ואני חשבתי כל השנים שאת יודעת...."