רק 5  ימים נעדרתי מכאן

רק 5 ימים

כשחזרתי –  היה נורא מרגש לראות מה קרה בהיעדרי

מצאתי תיבה מלאה בתגובות ובפוסטים חדשים

לא ידעתי מה לעשות עם זה

הצצתי

מה עושים קודם? מגיבים? קוראים?

ראיתי שהחג הזה היה מאד יצירתי.

יש שפרסמו 3 ואפילו 4 פוסטים בימים האלה

האם חג זה משהו שגורם ליצירתיות באופן מיוחד?

האם הוא מגביר את החשק לכתוב?

עברתי בין כל הבלוגים וקראתי

מציצה בעין של אנתרופולוגית

גיליתי חגיגות של ליל סדר בסגנונות שונים ומגוונים,

סדרים גדולים של הרבה משתתפים וסדרים של מעט אנשים

היו גם סיפורי הטרום-סדר: ההכנות, הניקיונות, ביעור החמץ, הקניות והבישולים של ארוחות החג.

המאכלים השונים – כל אחד ומה שאופייני אצלו

קריאת ההגדה: השאלות שהתעוררו לפני ואחרי ובזמן

הסעודה הגדולה של החג

יש שלא התאפקו ואכלו לפני קריאת ההגדה, שאכלו אחרי הקריאה...

לא כולם חזרו להגדה אחרי האוכל אבל היו כמה שכן...

קריאתי וקראתי וקראתי – ולא שבעתי

אחר כך ראיתי את כל הברכות שהושארו בבלוג שלי

החלטתי שהפעם אסטה מן הנוהג הקבוע לכתוב תודה אישית לכל אחד

אני רוצה להודות באופן אישי לכל מי שביקר וברך

מקווה שתראו בפוסט הזה תודה אישית גדולה ממני

היה נחמד לנסוע

וכיף עוד יותר גדול לחזור

האמת?

התגעגעתי...

ממרחק ה'שם'

הבנתי שם שישרא הפכה חלק ממני

תודה