ערב חג. עוד מעט עצמאות. יגמר טקס הדלקת המשואות, יגמרו הזיקוקים וינתן האות לפתיחת חג הפיקניק הלאומי כולם לחוצים לקראת אירועי המנגל בערב...

הלכתי לסופר. להצטייד, אלא מה... יום העצמאות מחייב הצטיידות מיוחדת.

הסופר הוא מיקרו קוסמוס

מישהי שמה את העגלה שלה בתור "נזכרתי בעוד משהו" והולכת לטרק בין המדפים.

יש גם שכלול השיטה. קיצור פז"ם שנועד לתקתק את הקנייה בסופר כמה שיותר. מעמידים עגלה חצי ריקה בתור לקופה ויוצאים לכמה טרקים  נוספים בחנות. לא משהו רציני רק עוד ביסלי, אבטיח (בעונה) דנונה, חלב 2.5%, פסטרמה, תפוצ'פיס. ומתייצבים בחזרה ליד העגלה באופן טבעי כאילו היו שם מאז ומעולם

והנה מופיע זה עם ערימת מצרכים ביד ונדחף: "זה בסדר" הוא אומר, "אני כבר הייתי פה קודם. הלכתי לרגע להביא משהו (משהו? חצי סופר בידיים שלו). תשאלו את זו שעומדת ליד הקופאית". ההיא לא נעים לה. לא אומרת כלום...

"גברת, מה את נדחפת! עמדתי כאן לפניך!"

מגיע אחד עם ערימת מוצרים בידיים מחפש תור קצר (יחסית) להעביר אותו מהר. "סליחה, אולי אפשר לפניך?" שואל וכבר מתייצב לפני בלי לחכות לתשובה. אחריו כבר מתייצבים עוד שניים ומחפשים את הפראיירית שתוותר פעם אחת כדי להכנס ברווח שנוצר...

ערב חג זה זמן אידיאלי 'לגמור ארוחה' בסופר. זו ממש הטבה. אם יוצא, כדאי לבוא עם הילדים ולחסוך צהרים (או ארוחת ערב, תלוי...). מנשנשים מכל טוב. דוכני הטעימות מציעים מכל טוב, קבאב למנגל, פסטרמה, חטיפים לפיקניק. הנשנושים זה סוג של הטבה שמגיעה לנו, לא? אם אין דוכנים אז מנשנים מכל הבא ליד: מהזיתים, מהחמוצים, מהפירות היבשים, מהפיצוחים, מהעוגיות. זה נתפס כמו קומבינה. מרד חברתי נגד מי ש'עושק אותנו', מגיע לנו, לא?

בקופה שלידי, קופת אקספרס ל-8 מצרכים בלבד, מגיע מישהו עם 4 דנונה, 4 מילקי, 3 קולה, 2 חלב, 5 ביסלי, 2 פרה אדומה, פיתות – זה נחשב 8 מצרכים, לא?

זו שלפני מוציאה קופונים. קופון לכל מצב... אחר כך היא מוציאה תלושים. מפסח, מראש השנה.

הכל קומבינות. כל המדינה קומבינות....