זה היה בקיץ שבין השביעית לשמינית.

עבדנו נורא קשה בתנועה והחלטנו לסיום לארגן מסיבה בבריכה המקומית. היה ערב נהדר. באמצע הגיעו כמה אורחים לא מוכרים לובשי מדים לבקר את המארח שלנו. אחד מהם, סרן, לא הפסיק ללטוש עיניים לכיוון שלי וביקש מהמארח שיערוך בינינו היכרות... עשה רושם נחמד, החלפנו כמה משפטים והם עזבו..

אחרי כמה ימים הגיע אלי מכתב מהצבא בדואר. עפ"י השם ידעתי שזה ממנו. כתב שמצאתי חן בעיניו  והיה מאד רוצה להכיר אותי יותר...

הייתי בת 17. כתבתי לו בחזרה שאני לא מעוניינת. היה לי חבר קבוע.

עוד כמה מכתבים והקשר נפסק.....

חלף זמן. נפרדתי מן החבר שלי, התגייסתי לצבא, שום דבר מעניין... ואחרי זמן מה יצאתי לקורס קצינות..

באחת השבתות בבית, מכינה את עצמי למיליוני המטלות של הקורס... נפל לידי צרור המכתבים שלו שהיה קבור באחד הספרים בספריה שלי.

לרגע הייתי נדהמת. לתומי הייתי בטוחה שזרקתי אותם מזמן.

קראתי אותם שוב ושוב. עלתה בי המון התרגשות למילים שקראתי. למכתבים היה ריח מיוחד..

לא יכולתי להישאר שוות נפש מול מה שקראתי. החלטתי לכתוב לו מכתב.

ספרתי לו שמצאתי את המכתבים ושאני סקרנית לדעת מה קרה לו מאז... . ביום ראשון חזרתי לצבא, שלחתי את המכתב ושכחתי ממנו.

אחרי שבוע, הוא הופיע...

הוא כבר היה רס"ן, בתפקיד פיקודי רציני בדרום... כוכב עולה...

נרגש. מספר לי בתדהמה שהוא חיכה למכתב הזה מאז פגש אותי, שלא הצליח לעקור אותי ממחשבותיו.

נפגשנו בחופשה הראשונה שבה יצאתי הביתה. כל הלילה דיברנו ודיברנו ודיברנו ודיברנו... זה היה משהו אחר מכל מה שהכרתי עד כה. לשנינו היה ברור שיש פה משהו מיוחד במינו...

ולמרות שהיו המון מגבלות: אני בקורס. שבוע בבית שבוע בבסיס. הוא בדרום... התפתח בינינו קשר  נהדר.

מהר מאד הוא התחיל לדבר איתי על עתיד משותף. אני עוד לא הייתי בת 20... עתיד? אני?

הקצב הזה היה מהיר מדי בשבילי. זה היה הקצב שלו, שלא לקח בחשבון אותי ואת התכניות שלי

ניסיונותיי למתן את זה לא כל כך הצליחו. הדיבורים על עתיד משותף הלכו והתגברו... הוא מדבר ואני הודפת בעדינות. עוד לא הייתי בשלה

גברים. מה יש להם, איך שהם מתאהבים הם מיד נעשים רכושניים?

בשלב כלשהו, הוא בא אלי בהצעה שאחרי הקורס אגיע לשרת כקצינה ביחידה שלו.

לא אהבתי את הרעיון וביקשתי שלא יתערב בשיבוץ שלי...

בחגיגיות רבה הקורס הסתיים (איפה, איפה התמונות....?)

למחרת הטקס קיבלתי שיבוץ למחוז דרום.  נסעתי למחוז וגיליתי את מה שחשבתי שיקרה... הוא סידר לי שיבוץ אצלו ביחידה..

אתם כבר מכירים אותי, נכון? (מי יותר ומי פחות...) ליחידה שלו לא הגעתי. ביקשתי שינוי ושיבוץ למקום אחר..

הדבר הזה העיב מאד על היחסים בינינו. ובסופו של דבר נפרדנו.

ליחידה שלו הגיעה קצינה אחרת מן הקורס שלי. הם הפכו חברים ואחרי שהשתחררה הם התחתנו...