7/2005
לכבות את האור
נוריקו כתבה על זה פעם, מזווית אחרת.
על מערכות היחסים הנרקמות בין אנשים המסתובבים בבלוגים.
ישרא זה מיקרו קוסמוס ל'בחוץ'.
הוירטואליה לא עושה את הדברים אחרים. היא רק משתמשת במימדים אחרים
בחוץ, מערכות יחסים נוצרות באמצעות השיח הדבור, המבט הבלתי אמצעי, שפת הגוף.
פה השיח הדבור הוא באמצעות מילים. דימיון, תמונות שהופכות לפיסת חיים.
החושים עובדים פה חזק
פגישה עם בלוג חדש היא כמו פגישה באמת.
לפעמים אני נשארת לקרוא בבלוג רק בפעם הבודדת ששבה הגעתי אליו.
לפעמים אני מסתקרנת יותר ונשארת תקופה
ולפעמים, אני מוצאת שהבלוג הזה מדבר אלי מאד, בשפה הכתובה, בדרך שבה מוצגים הרעיונות, ואז אני קושרת את החוטים. הביטוי המעשי של ההצהרה הזו הוא "לעשות מנוי"
ההיכרות נבנית בהדרגה, מפוסט לפוסט. כל פוסט הוא חתיכה מפאזל אחד גדול...
זה נעשה אמיתי. בתחושות שלי. למרות שבמרבית המקרים אין היכרות של ממש, באופן פיזי. התחושות שלי הן שזה אמיתי. הכי אמיתי שאפשר.
ואמיתי עבורי זה אומר שאני מושקעת ביחסים האלה באופן רגשי.
מהמקום הזה הרגשי והמושקע, אנשים שנעלמים פתאום, עושים לי איזה חור...
אני אף פעם לא ממש חוקרת את הסיבות להיעלמות.
זה חלק מן החופש של המקום.
זה רק עושה לי עצוב
זה כמו לכבות את האור בבית
ובהזדמנות רציתי להמליץ פה על בלוג חדש
פשוט כותב נהדר UdiAlterego
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
