אני תמיד מתפעלת מהיכולת של הגרמנים להפוך את הזבל לעיקר.

ההתייחסות לזבל היא כל כך רצינית שזה מעורר גם גיחוך וגם התפעלות.

בגרמניה אין דבר כזה להשליך סתם כך לזבל. המיון של הזבל הוא תורה שלמה שעוסקים בה בכובד ראש.

בתחילת כל שנה מגיע לכל בית "ספר הזבל" השנתי ובו הסברים למיון הזבל, הסבר על הפחים לפי צבע וגודל ורשימת תאריכים לפינוי הזבל. הזבל הבייתי מפונה לפי צבע הפח. לכל צבע, יום הפינוי שלו ורשימת תאריכים לכל השנה. יש פחים המפונים אחת לשבוע, יש פעם בשבועיים, יש – פעם בחודש ויש – אחת ל-3 חודשים... תלוי. לכל בית יש 4 פחים בצבעים שונים, וזה בנוסף למרכזי איסוף נוספים לדברים שלא זורקים בפח של הבית: בגדים ונעליים (יש לקשור את השרוכים ביחד...), דברי חשמל, קרטונים, וכו'

כל דבר ממיינים ומשליכים לפח המתאים. איך יודעים? לפי הצבע הפח או המכסה

הפח עם המכסה הכחול -  מיועד לנייר; המכסה הירוק – לזכוכית (בקבוקים ); המכסה הצהוב – לאריזות (פלסטיק לסוגיו..?) והירוק – לשאריות אוכל

שיהיה ברור שממיינים כל הזמן, בכל רגע נתון, בכל מקום. לא רק בבית.

התמונה הזו של פחי האשפה צולמה ברציף של תחנת רכבת.

 וזו גירסא אחרת של פחים בתחנת רכבת.

אם במקרה יצאה לכם המתנה ארוכה, ובמהלכה אכלתם או שתיתם משהו – אז נא להשליך לזבל לפי המיון המתבקש... וזה - לפי צבע המכסה..

 הרחובות כל כך נקיים שזה פשוט מדהים.

באחד הימים התקיימה במרכז ברלין ריצת מרתון על גלגליות. באירוע הזה נטלו חלק מאות אנשים. מרכז העיר נסגר לתנועה למשך מספר שעות. בזמן הזה הוקמו באזור עשרות אוהלים, בתי שימוש ומקלחות נייידים, מתקנים של לוקרים לשמירת הציוד, מזנונים מכל הסוגים, דוכני פרסומת של חברות שונות ושל אגודות ספורט. בקיצור, הרבה בלגאן בסדר גודל רציני ביותר.

האירוע נגמר לקראת הלילה. תוך זמן קצר הכל פונה ונאסף והתחילו עבודות ניקיון רציניות. בבוקר לא ניתן היה להבחין שאירוע כל כך גדול כזה התרחש שם אתמול בערב....

ועוד תמונה

הפחים ברחובות – כולם בגובה העיניים, כך שאי אפשר לפספס. כל פח  מצוייד במאפרה, לטובת ציבור המעשנים שיהיה היכן לכבות את הסיגריות ובהזדמנות גם ישליכו את הבדלים לפח...

אם כבר, אז כבר....

אז מי אמר שזבל זה לא סיפור?

בגרמניה זה סיפור של ממש. סיפור גדול מאד. פרוייקט...