ההתעסקות בברלין הזכירה לי אפיזודה נשכחת.

עזר וויצמן ז"ל כשעוד היה נשיא המדינה בא לביקור ממלכתי בברלין  

הזוג המלכותי (עזר וראומה) הגיע לברלין ביום שישי, סייר היכן שסייר ובסוף הגיע למלון.

ומה מבקשת ראומה? ראומה רצתה להכין לעיזר נס קפה כמו בבית... היא ביקשה קומקום חשמלי להרתיח מים.

בבתי המלון בגרמניה של אז הקפה שהוגש, בדרך כלל, היה קפה שבושל מראש והתחמם כל היום באיטיות (קפה פרקולטור).

ומאיפה ישיגו בבית מלון סתם קומקום?

החיפוש אחר קומקום להרתיח מים נמשך כל יום השישי משעות אחה"צ לתוך השבת אבל סתם קומקום לא נמצא. החיפושים בכל רחבי המלון (וזה היה מלון מאד מאד מאד מפואר) העלו חרס.

כמובן שהתחיל ויכוח, האם עניין הקומקום הוזכר ברשימות ה- to do listשמכינים לקראת הביקור.

מתישהו בשבת, עלה רעיון ללכת ולקנות אחד ואז התברר כי כל החנויות כבר נסגרו ועד יום שני בבוקר אין אפשרות לקנות.

הלחץ של ראומה למציאת קומקום להרתיח מים ולעשות 'קפה כמו שעיזר אוהב', הלך וגבר. עוד מעט עיזר יקום משנת הצהרים בשבת ולא יהיה לו קפה כמו שהוא אוהב בטעם של בית...

בסוף, אחד המאבטחים המקומיים נסע הביתה, הביא את הקומקום שלו, ראומה הרתיחה מים, עיזר שתה קפה כמו שהוא אוהב בבית והלחץ נרגע....

וככה ניצלה מדינת ישראל מכמעט תקרית דיפלומטית