עוד כמה שעות אני יוצאת לדרך! אני מרגישה שכל גופי דרוך לקראת מה שמצפה לי, ואני אוהבת את הדריכות הזאת; אני אוהבת אותה כי היא גורמת לי להיות בשיא העירנות, פתוחה, ערה לכל מה שקורה סביבי, מוכנה לקלוט כל זיע וכל ניע ולא לפספס שום דבר. אני חושבת שזו הדריכות של אנשים רעבים, שמחברת יחד את הסקרנות, הרצון להתנסות במשהו חדש, אחר, התרגשות, מתח ותחושה של משהו שחשבת עליו הרבה והתכוננת לקראתו מגיע.

כמו רכבת הרים שיוצאת לדרך ואת עליה. את כבר מרגישה ש"הנסיעה הזאת" הולכת להיות משהו!

מרגישה את הרוח הקרירה של החדש הזה שנושבת לי בפנים שומרת אותי ערנית ודרוכה. כך אני אוהבת להיות, במיטבי, סקרנית, מוכנה לבלוע את כל מה שמסביב, את כל העולם.

ואחרי זה גם לחזור...

הפעם אני נוסעת ליפן

אחזור אחרי שיגמרו כל החגים. כולם

עוד לא נסעתי ואני כבר מתגעגעת. ככה אני. הגעגוע הוא חלק ממני

אתגעגע לכל מיני דברים. אתגעגע גם לכאן.

תשמרו על עצמכם ותהיו טובים

חגים שמחים. ממוואאהההה :))