אני צריכה להזכיר לעצמי כל הזמן שזה לא אישי,

להזכיר לעצמי שזה לא נעשה "נגדי" או בעדי"

ומה שלא נעשה – גם זה לא נגדי

ששום דבר הוא לא מכוון ולא "דווקא" ולא נעשה על מנת להכעיס

אין פה פרינציפים

אין פה משחק כוחות או  'הורדת ידיים'

אין כאן משחקי שליטה

צריכה לזכור

לא לכעוס

לא להיפגע

לא להיעלב

לא להתחשבן

לא למצוא את עצמי במקומות שאני נפגעת או נעלבת

לזכור את זה כל הזמן

ולא לשכוח אפילו לא לדקה

שזה לא אישי

זה לא אישי

זה לא אישי

הידיעה הזו לא עושה את זה יותר קל...

היא רק מכניסה קצת פרופורציות לתוך הכאב

של התסכול

ושל חוסר האונים

זה כאב בלתי נסבל

"בודאי שיש פתרון

אבל מהמקום שבו את נמצאת את לא יכולה לראות אותו"

זה מה שהיא אמרה לי היום

וידעתי שהיא צודקת