*

"התגובה הראשונית מפני בעיות אפשריות היא - לבנות חומה. להסתגר, להתגדר. כי כל מה שבא מבחוץ, משם, יכול להיות רק איום, מבשר רעות - הרוע בהתגלמותו. אבל החומה אינה רק מגן. כי כשאנו מתגוננים מפני מה שמאיים מבחוץ, אנחנו יכולים גם לפקוח עין על מה שקורה בפנים. כי בחומה יש בכל זאת מעברים, פשפשים, שערים. בעת שמירה על אותם מקומות אנחנו בודקים מי נכנס ומי יוצא, שואלים, בודקים אם האישורים בתוקף, רושמים שמות, מתבוננים בפרצופים, בוחנים, זוכרים. החומה היא מגן ומלכודת, מחבוא וכלוב.

הדבר הגרוע ביותר בחומה הוא שיש כאלה שאצלם היא מפתחת את עמדת שומרי החומה, היא מייצרת דרך חשיבה לפיה בכל עוברת חומה המחלקת את העולם לרע ושפל - זה שבחוץ, ולטוב ונעלה - זה שבפנים. ואין כל צורך ששומר החומה יהיה נוכח בגופו ליד החומה, הוא יכול להיות רחוק ממנה, מספיק שיישא בתוכו את תמונת החומה ויציית לכללים שמחייב הגיון החומה".

חוויית החומה, תמונת החומה, האדם הנושא בליבו חומה - זה מה שאני מתמודדת איתו עכשיו

זו המטאפורה שמציגה את תפיסת העולם שלו, את הבנת העולם על החיים בו.

איך מנתצים את החומה הזו?