את היום הראשון של השנה החדשה חגגתי בפגישה משולשת עם 2 חברות

עשינו לנו בוקר של כיף ביחד

מה עושות 3 גרציות בבוקר של כיף? בנות לא צריכות הרבה מדי  בשביל ליהנות...

איזה מרכז קניות קטן וסימפטי לשטוף את העיניים, בית קפה פינתי עם קפה טוב ומטעמים טעימים במיוחד, וזמן ללא הגבלה לשקוע בשיחה עד אין קץ...

וככה זה היה:

מצאנו לנו איזה מרכז מסחרי קטן מהסוג הישן, הפרוש על פני רחובות שטופי שמש, עם חנויות קטנות ומתוקות, טיילנו לנו לאורך ולרוחב ולבסוף תקענו יתד באיזה בית קפה קסום עם ריחות של אוכל טעים..

הריח, הקפה והסלט היו רק תפאורה לעיקר.

לדיבור.

אנחנו מכירות כבר כמה שנים.

אחרי תקופה קצת ארוכה שלא כל כך יצא להיפגש היה בנו איזה רעב לדיבור, להשלים פערים, לסגור קצוות, להתעניין במה שעבר על כל אחת, לשאול על הילדים, על המשפחה, להתחלק בסיפורים עצובים ובסיפורים משמחים, לספר על הדברים החדשים שקרמו עור וגידים בתקופה האחרונה... על הרעיונות.. על הכל. כמה שיספיק הזמן

וגם וגם להתלבט ביחד....

מי צריך יותר מזה?

בדרך הביתה חשבתי לעצמי שאם ההתחלה הזו יכולה להעיד על איזשהו המשך אז ככה הייתי רוצה שתהיה השנה שלי. אם מותר לבקש....

היה משהו שדומה לריקוד ביום הזה. בתנועה, בזרימה, בהרמוניה, בצלילים, בקצב, בשתיקות... שהזכיר לי ריקוד

3 ריקודי סולו וריקוד משותף אחד...