כל קיץ היינו נפגשים בבריכת השחייה. בזמנים אחרים כמעט ולא נפגשנו.

כשהיה מגיע הקיץ, היינו מתקבצים לבריכה מחדש, שמחים לראות שוב מכרים ותיקים וגם לפגוש פרצופים חדשים.

לכל אחד היה סדר כניסה קבוע.

אני הייתי קושרת את האופניים במתקן, הולכת למלתחה לובשת את הבגד-ים, יוצאת החוצה, בוחרת לי מקום לשבת, שמה את הדברים על הכסא-נוח והולכת לכיוון המים.

הוא היה מגיע לבריכה קצת אחרי, קושר את האופנים, נכנס לבריכה ומסתכל מסביב, בוחר כסא נוח, פורש עליו מגבת צבעונית גדולה, מורח קרם שיזוף, מיישר את הרייבאן ויושב על הכסא להשתזף.

אחר כך היה קם וקופץ לבריכה, כמה בריכות חתירה, כמה פרפר, אח"כ גב, עולה למקפצה מנתר לגובה עושה כמה סלטות באוויר ומחליק למים. אח"כ היה יוצא מהמים, מתנגב, מוציא את המטקות של הפינג פונג מהתיק והולך לשחק.

אף פעם לא דברתי איתו ממש. מפעם לפעם החלפנו מבטים. לפעמים הוא היה משפריץ עלי לפני שהייתי קופצת למים. זה היה מרגיז.

יום אחד הוא שאל אותי אם אני יודעת לשחק פינג-פונג. אמרתי שלא והוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא ילמד אותי.

"מה יש לי להפסיד" חשבתי בלב. היה לי המון מה להפסיד.

בהתחלה לא הצלחתי. הוא לימד אותי את כל הפטנטים אבל הם תמיד עבדו אצלו ולא אצלי. איכשהו הכדור תמיד היה נשאר במגרש שלי. אם הכדור כבר עבר את הרשת בדרך כלל הוא היה נופל מחוץ למגרש. פרצי הצחוק הלגלגניים גרמו לו המון הנאה. הוא היה מעודד וגם מלגלג, מתקן את הטעויות וצוחק עלי.

כל פעם רציתי להפסיק אבל הוא היה מבטיח לי שזו פעם אחרונה ויותר הוא לא יצחק עלי. זה היה מחזיק מעמד רק זמן קצר. שוב ושוב הייתי נשבעת שאני יותר לא משחקת איתו, שוב הוא היה משכנע אותי ש'הפעם הוא יהיה רציני', וכמו תמיד גם בפעם הזו הוא לא היה עומד בזה.

לאט לאט יחסי הכוחות בינינו התחילו להשתנות. עדיין הייתי מפסידה אבל הוא היה צריך להתאמץ יותר. עד שיום בהיר אחד ניצחתי. לזה הוא כבר לא היה מוכן. דרש שנעשה משחק גומלין, הפעם הפסדתי והוא נשם לרווחה. כשהתחלתי לנצח הוא התחיל להתרגז. את נימת הלגלוג החליפה ארשת פנים רצינית ושתיקות.

יום אחר הוא התרגז ממש. הוא לא ניצח באף משחק. באמצע המשחק האחרון הוא זרק את המטקות והלך לשבת בכיסא נוח, מתקן את הרייבאן על העיניים ושותק.

אני הייתי מאד מרוצה. הפעם, כשהלכתי לשחות בבריכה הוא לא השפריץ לעברי.

ביציאה מהבריכה פגשתי אותו שוב. הוא שאל אותי אם מתחשק לי לבוא איתו בערב למסיבה.

עכשיו ידעתי שניצחתי באמת