אני פריקית של שינויים. אני תמיד מחשיבה את עצמי כמי ששינויים זה הריקוד של חיי. אני נעה במחול הזה בקלילות, מחליקה מריקוד אחר לריקוד אחר, מסגנון ריקוד אחד לסגנון ריקוד אחד בטבעיות.

 העיסוק המרכזי של חיי הוא שינויים. לשכנע אנשים ששינוי זה דבר טוב, משהו שיכול לקדם אותם ולקדם את המטרות שלהם. לעזור להם לעבור את המסלול ברמה האישית, לתמוך ולסייע להתגבר על הקשיים הפנימיים והחיצוניים וברמה הפרקטית: לעשות את זה בשלבים, ככה שזה יוביל אותם להצלחה. אני יודעת מראש ששינוי זה דבר קשה ויש כאלה שזה קשה להם במיוחד. זוהי הנחת היסוד שלי.

לפעמים אני מוצאת עצמי מתעוררת מהחלום הטוב הזה כדי לגלות שגם אני תקועה. אוהוהו כמה שאני תקועה.. שגם אצלי יש שינויים שלא רק שאינם עוברים בקלות. לפעמים הם פשוט משתקים אותי.

שבוע שלא היה לי המחשב שלי. התקלקל. כל בר דעת יגיד שאני עושה מזה סיפור שהיו לי תחליפים ראויים ומכובדים: יש לי מחשב אחר, יש לפ-טופ, האינטרנט עבד. לכאורה מה הסיפור? ובכל זאת כל השבוע הזה הייתי משותקת מבחינת הכתיבה, הראש שלי לא עבד, הרעיונות התייבשו, המרץ נעלם וגם חיות הכתיבה נעלמה לה, אפילו התשוקה לכתוב נמוגה.. עד כדי כך שלא הייתי מסוגלת לאסוף את עצמי ולכתוב גם מה שהייתי צריכה.

זה עורר אותי למחשבה.. לבדוק האם אני באמת כזו כמו שאני חושבת את עצמי, נעה בקלילות משינוי לשינוי, וגיליתי שזה ממש לא ככה, שגם לי יש באגים בתחום.

כשאני מקבלת מתנה, בין אם זה משהו אישי או לא אישי, לוקח לי המון זמן עד שאני מתיידדת איתה ומתחילה להשתמש בה. וזה כך גם כשאני קונה לעצמי. אני זקוקה לזמן הסתגלות.

זמן הסתגלות אצלי הוא סיפור שמשפיע גם במקומות אחרים, בהיכרות עם אנשים חדשים, עם מקומות,  כשאני באה למקום חדש, כשאני נוסעת לטיולים, עד כדי כך שאני מעדיפה בוודאות שהות במקום אחד על פני תיזוז ב-20 מקומות שונים.

ומה זה ה"זמן הסתגלות הזה" אם לא הקושי להסתגל לשינויים?זו רק עטיפה אחרת לאותו דבר...

והמחשב שהתקלקל לי, שהצריך אותי לעבוד בתנאים אחרים באותה סביבת עבודה.. זה חידד לי עד כמה שינויים זה עסק לא פשוט.